היהודים ואובאמה: מוחים ותומכים

אף על פי שנושאים כלכליים ישחקו את התפקיד הדומיננטי בהשפעה על הבוחרים, הפרופיל הגבוה והבלתי-פרופורציונלי של היהודים האמריקנים בבחירות לנשיאות נוסק למימדים סוריאליסטיים. מרביתם ממשיכים לתמוך באובאמה, אך מיעוט הולך וגדל, בעיקרו יהודים אורתודוקסיים, אינו שבע רצון וצפוי להצביע נגדו.

בהתקרב הבחירות, אובאמה פתח במתקפה שמטרתה לקסום לקולות היהודיים ולמנוע עריקות נוספת. הוא הצהיר כי "תמיד נגבה את ישראל", הזכיר את הרקורד המופתי שלו בחיזוק יכולות ההגנה של ישראל והדגיש את העובדה שנשא את הנאום הפרו-ישראלי ביותר באו"ם, יותר מכל נשיא בעבר. בתחילה, היה נדמה כי הוא מצליח. אך לאחרונה החרדה היהודית זכתה לתחייה בעקבות חששות גוברים בנוגע לנכונותו לפנות לאופציה הצבאית כדי למנוע מאיראן להפוך למעצמת גרעין.

מגמה זו הוחרפה על ידי כניעת ארה"ב לדרישות הטורקים להדרתה של ישראל מתרגילים צבאיים ואף מהשתתפות בוועידה העוסקת בטרור. בנוסף, נרשמה אכזבה מהימנעותו של אובאמה מגינוי יאות של ועידת המדינות הבלתי מזדהות, אשר אימצה את מדיניות הגרעין האיראנית ומינתה מכחיש שואה לנשיאה החדש.

אך המסר המצמרר ביותר היה העלמתם של מרכיבים פרו-ישראליים ממצע המפלגה הדמוקרטית, ובייחוד מחיקתם של האזכורים הנוגעים לירושלים כבירת ישראל. לאחר שהושמעה מחאה קשה, אלו הושבו באופן גמלוני, אך סעיפים נוספים המצדדים בישראל לא הושבו על כנם. מדובר בהתייחסות ל"ישראל, בעלת בריתנו המהימנה ביותר במזרח התיכון", גינוי חמאס, דחיית השיבה לקווי שביתת הנשק הבלתי-ניתנים-להגנה מ-1949 וקריאה ליישובם מחדש של הפליטים הפלשתינים במדינה פלשתינית. בעלת הטור ב"וושינגטון פוסט", ג'ניפר רובין, תיארה את המצע כ"הצהרת המדיניות הבלתי תומכת בישראל באופן הרדיקלי ביותר מצד כל מפלגה מרכזית מאז הקמת מדינת ישראל". הדחייה הגורפת שסיפק אובאמה להפצרות ישראל למתיחת קווים אדומים למהלכים שמעבר לסנקציות, וגם סירובו להיפגש עם נתניהו, מאותתים על עימות מוגבר עם ישראל ואינם מבשרים טובות להמשך.

מאידך גיסא, כיצד אפשר להעריך באיזו מידה היה אובאמה מקצין את קשיחותו כלפי ישראל לו היו יהודים משחקים תפקיד מרכזי פחות במפלגה הדמוקרטית? המעורבות היהודית המתמשכת משמשת, אפוא, מרכיב קריטי בשימור התמיכה העל-מפלגתית בקונגרס.

אלן דרשוביץ הוא דוגמה לכך. הוא תומך ותיק בישראל, ולאחרונה שב והבטיח את תמיכתו באובאמה, אף שגינה את מדיניותו ואף השווה אותו לצ'יימברלין. לזכותו, דרשוביץ גינה את מצע המפלגה, אפילו לאחר התיקונים, התראיין ל"דה-אלגמיינר" והצהיר על מרירותו "לא רק בקשר לירושלים" אלא אף בנוגע לנושאים חיוניים אחרים אשר לא הושבו לקדמותם. הוא האשים "אלמנטים עוינים" במפלגה - החל מערבים-אמריקנים ועד ליהודים אנטי-ישראלים - בכך שהם מבקשים לערער את "התמיכה העל-מפלגתית בישראל, המאפיינת את הפוליטיקה האמריקנית מאז 1948". הוא התחייב לדחוק בנשיא "להשמיע הצהרות טרם הבחירות אשר יאשרו מחדש את תוכן מצעו מ-2008".

על כן, גם אלו השואפים לחזות ביהודים רבים יותר, המביעים מורת רוח כלפי אובאמה בקלפיות, חייבים להכיר בכך שזה יהיה בעוכריה של ישראל לבצע דמוניזציה לתומכים דמוקרטיים, כל עוד אלו מגנים מדיניות אנטי-ישראלית.

כדי להבטיח כי הפוליטיקאים יתחשבו בנושאים הקרובים לליבם של היהודים, יש לצפות ממנהיגים יהודים-אמריקנים מן הזרם המרכזי לפעול בעוצמה רבה כאשר כל מפלגה מאמצת עמדות אנטי-ישראליות. הדבר נכון בייחוד כעת, אף שאם ייבחר מחדש יוכל אובאמה, כפי שעשה בעבר, לחזור בו מהבטחותיו. כך, מזכירת המדינה אמרה לאחרונה לכתב בינלאומי כי בדומה לכל פוליטיקאי אחר, אין לייחס משמעות יתרה להצהרות המושמעות על ידי הנשיא לפני הבחירות בנוגע לישראל.

מרבית היהודים ימשיכו להצביע לאובאמה, אך למרות סקרים סותרים, מיעוט הולך וגדל עלול להוביל לתמיכה היהודית הנמוכה ביותר במועמד דמוקרטי מאז קרטר. בנוסף, רבים אשר אינם מעוניינים לנתק את חבל הטבור מהמפלגה הדמוקרטית עלולים להמשיך לתמוך במועמדים שלה לקונגרס ולהביע את מחאתם בקלפי הנשיאותית. תופעה כזו תחזק למעשה את הגישה העל-מפלגתית כלפי ישראל, אשר נתונה כעת במשבר.