הפעילות לשיחרור דרעי עולה לירושלים

מאת לירון מרוז

לאחר מפגן התמיכה המרשים בישיבת "שאגת אריה" שליד כלא מעשיהו, מאז נכנס אריה דרעי לכלא לפני כחודש וחצי, החליטו חסידיו לשנות את אופי הפעולה. הישיבה תמשיך לפעול אך באופן מצומצם, והדגש יינתן דווקא במקומות אחרים. הפעילות הראשונה במתכונת זו היתה הקמתו, אתמול, של אוהל שובתי רעב ליד בית הנשיא בירושלים.

בשעות הבוקר החלו הפעילים בבניית האוהל, ובשעות הצהריים כבר זרמו אליו עשרות מבקרים. למרות שהמקום אינו מאפשר עצרות ענק כמו "שאגת אריה", לנוכחות הבולטת בבירה יש הערך המוסף שלה.

תחנות האוטובוס בסביבה כוסו בפוסטרים של המנהיג הכלוא, ובצידי הכביש עמדו אנשים שניסו להחתים את העוברים והשבים על העצומה לשחרור דרעי מהכלא.

בשעה 18:00 החלו להתקבץ במקום עשרות אנשים. מדי פעם ניסה מישהו להלהיב את האנשים ופתח בשיר, אולם לרוב היה שקט במקום.

באוהל ישבו רבנים, חברי הכנסת מש"ס אלי סוויסה, יצחק גגולה ורחמים מלול, הקבלן דודי אפל וכן אביו ואחיו של דרעי. "איפה אלי ישי?", שאל אחד הנוכחים שנכנס לאוהל, ונענה ב"גם הוא יגיע".

לפתע מצלצל הטלפון הסלולרי של אפל, ועל הקו נמצא דרעי. אפל מחליף עמו מספר מילים ומעביר את המכשיר לאחיו, יהודה דרעי. במקום מושלך הס וכולם מאזינים לשיחה. דרעי שואל, ככל הנראה, את אחיו איך הוא מרגיש, וזה עונה לו: "מה אתה חושב, קשה לא לאכול יום שלם". כעבור מספר שניות הוא פונה לנוכחים ואומר להם "אפשר לצחוק, גם אריה צחק". המתח שבאוויר משתחרר באחת וכולם צועקים במקהלה "אריה, אריה".

המארגנים מתכננים שהאוהל ימשיך לפעול לפחות עד סוף השבוע, ואולי אף מעבר לכך. בסך הכל המקום רגוע, יחסית לאירועי החודש וחצי הקודמים. אך למי שממהר לראות בכך את פרפורי הגסיסה של המסע לשחרור דרעי דואגים בש"ס להזכיר, כי גם שאגת אריה התחילה על אבן גדולה ליד הכלא, עליה התיישב אורי זוהר והכריז: "מכאן אני לא זז עד שישחררו את אריה".