קצין בכיר בזרוע היבשה מודה בראיון לוואלה! חדשות כי במשך שנים מערכות הקשר של צה"ל לאורך רצועת עזה וגזרת החולות בגבול ישראל-מצרים היו חשופות להאזנת האויב, שאסף מידע על תנועת הכוחות. כל קצין אבטחת מידע וקצין מודיעין שהיה שומע על רמת היכולות של ארגוני הטרור הפלסטיניים, ובראשם החמאס, להאזין לכוחות צה"ל שנעים לאורך הגבול היה נחרד מההשפעות של החשיפה על שדה הקרב ועל פעילות הביטחון השוטף.
הפער העצום ביכולת של צה"ל להגן על לוחמיו ומפקדיו הפך לנורמה עם השנים, עד שבמטה הכללי החליטו להציב חומה שתעצור את הדליפה ולממן את פרויקט ההצפנה הגדול של כל אוגדת עזה, שהסתיים לפני כמה שבועות בפיקודו של ראש חטיבת התקשוב בזרוע היבשה, תא"ל מייקה מסטאי.
תת אלוף מסטאי גדל בחיל הקשר וחצה את כלל תפקידי השדה בתחום. בעברו היה קצין קשר של אוגדה 91 ואוגדת עזה, קצין הקשר של פיקוד צפון במלחמת לבנון השנייה, מפקד בה"ד 7 (בסיס ההדרכה הארצי של צה"ל לתקשוב), ובחודש דצמבר 2011 מונה לראש חטיבת התקשוב בזרוע היבשה והאחראי לפרויקט צי"ד (צבא יבשה דיגיטלי), שתכליתו להעביר את כלל הצבא למערכת שליטה ובקרה (שו"ב) לדרג הלוחם ביבשה בעלות של כמיליארד דולר.
"הפער היה יותר חמור ממה שחושבים", מספר מסטאי. לדבריו, "מערכת הצי"ד (הכוללת מפות, תצלומי אוויר ונתונים שונים - א.ב) מוצפנת, אבל ברגע שאתה מדבר על מה שאתה רואה במסך המחשב בטנק, בסוללת התותחנים או במחשב שנישא על ידי הלוחם - גם הנתונים הללו דולפים החוצה. צריך לפרגן לראש אגף התקשוב האלוף עוזי מוסקוביץ על ההכוונה והיכולת לדחוף את הפרויקט הזה לידי ביצוע".
"שדרגנו את אוגדת עזה לא רק באפליקציה מתקדמת של מערכות השו"ב אלא גם בכמות הרשתות המוצפנות והמצפינים בשטח. היום קשה לאויב לאתר אותות כדי לפענח דרכן את פעילות צה"ל", הוסיף מסטאי. "גם אם הם יעשו פעילות מאומצת הם לא יצליחו רק אם הם יראו את החיילים בעיניים".
מסטאי ממהר לצנן את האווירה, ומדגיש כי "כיום כלל הכלים והכוחות באוגדת עזה פועלים באמצעות מערכות הצפנה מתקדמות. במצב הנוכחי, כל עזה מוצפנת לפעילות בט"ש (פעילות ביטחון שוטף - א.ב) וללחימה". לדבריו, "הפרויקט כבר משפיע ואני מקבל עדכונים שהאויב מבולבל ומחפש דרכים להשלים את הפערים. הוא חייב עכשיו לצאת מהמבנים ולחפש אחר צה"ל בעיניים באמצעות משקפות, כי לפני כן הוא ידע לאכן את המקום של הכוחות".
לא לחזור על טעויות מלחמת לבנון השנייה
בזרוע היבשה השקיעו לא רק במערכות ההצפנה, אלא גם בשיפור המפות ובעדכון תצלומי האוויר כדי לא לחזור על הטעות של מלחמת לבנון השנייה, כאשר מפקדים ולוחמים הסתערו על אזורים אורבניים באמצעות מפות ישנות שלא עודכנו במשך חמש שנים ומעלה.
"במסגרת הפרויקט ואבטחת המידע שיש במערכת הצי"ד, כל סמל מחלקה ומעלה קיבל 'חרב אש'", מסטאי. לדבריו, "המפקד אוחז בשטח בכרטיס הזדהות עם קוד, וכדי להפעיל את המחשב בטנק, ג'יפ או ב'אכזרית' ובכל מקום אחר, הוא חייב להכניס לתוכו את 'חרב אש' ולהקיש קוד אישי כדי להזדהות. אם מפקד השאיר את המחשב פתוח או חלילה נשבה בידי האויב, שלא ייווצר מצב שבו כל אחד יכול להשתמש במערכת. המהלך מונע הדלפה של מידע, מניעת שימוש של גורם לא מורשה, אבטחה פנימית ומניעת התקפות סייבר".
הקשר למבצע "שירת הצפצפה"
בשנת 1997 נהרגו מאש לוחמי חיזבאללה 12 לוחמי שייטת 13, שפעלו בעיירת החוף אנצרייה בלבנון במסגרת "שירת הצפצפה". המבצע הוגדר כאחד האסונות הגדולים של הקומנדו הימי. בתחקיר התברר כי שידורי המזל"ט שצילם שבועות ספורים לפני המבצע את נתיב ההליכה של הלוחמים והעביר את התמונות לחמ"ל בישראל, היה חשוף לחיזבאללה. לטענת מומחים, החיזבאללה היה יכול להעריך באותם ימים את המהלכים לתכנון המבצע, ולפיכך הוא נערך בהתאם.
בצה"ל הוקמו מספר וועדות, שהעריכו כי חיזבאללה לא יכול היה להשתמש בחשיפת שידורי המזל"ט על מנת להיערך לבואם של לוחמי הקומנדו הימי. בימים שקדמו למבצע היה תא"ל מסטאי ראש מדור מבצעים בתחום הקשר בקריה, והיה אחראי לתכנון צד התחום התקשוב של המבצע. אף שלא היה אחראי לפעילות המזל"ט וגם לא להצפנת שידוריו, הוא הסכים להתייחס לאירוע: "הייתי שותף לתחקירים של המבצע. ידענו שהתקשורת עם המזל"ט שמצלם לא מאובטחת. האם זו הייתה הסיבה לאירוע ? אני לא בטוח. הייתי בתחקירים האלה. זו תקלה עצובה מאוד".
פרויקט ההצפנה כולל היום את שידורי המזל"ט "רוכב שמים", בלון התצפית שהותקן לאורך רצועת עזה, מערכת "רואה יורה" שמטרתה לפגוע במחבלים שמתקרבים לגדר באמצעות מערכת הנשלטת מרחוק, וקשר בין המג"ד לטייסי מסוק הקרב ומטוס הקרב.
"זרוע היבשה בונה את הכוחות למלחמה כוללת", מספר מסטאי. "אנחנו רוצים שבאמצעות אותן מערכות שו"ב ידברו הטייס, השריונר, התותחן ולוחם החי"ר. תהיה להם מפה אחת משותפת, והם יראו את אותה משימה. כולם יידעו היכן כולם נמצאים והמפקד בשטח יבחר מי יפגע במטרה".
אתם ערוכים לאפשרות שהאויב ינסה לשבש את הפעילות של התמרון באמצעות לוחמה אלקטרונית?
"יש היערכות מיוחדות בנושא הזה, ואני לא מוכן לפרט".
האויב כבר ניסה לאתגר אתכם בזירות השונות באמצעות התקפות סייבר?
"אני לא מכיר התקפות סייבר על המערכות שלנו. צריך לזכור שאנחנו פועלים מחוץ לרשת האזרחית. למערכת שלנו יש חומות מספיק גבוהות, ואנחנו כל הזמן חושבים איך למנוע אירועי התקפות סייבר. האם לומר לך שעד כה הייתה אינדיקציה להתקפת סייבר? אני לא מכיר משהו כזה. אנחנו בונים את הצי"ד כך שיידע לבלום התקפות כאלה בעתיד. הנחת היסוד בסיסית שלנו היא שהאויב מנסה כל הזמן לאתר פרצה למערכות התקשוב של צה"ל ושכל הזמן ינסו לתקוף אותנו. לזרוע היבשה יש תכנית רב שנתית שנקראת 'הגנה בסייבר'. זו תכנית שחוצה את כל המחלקות בזרוע היבשה. לכל מערכת אמצעי לחימה שאנחנו מפתחים יש גם מענה לסייבר, שמטרתו לחדור למערכות, לשבש אותן או למחוק נתונים ולנתק את המערכת".
אתם נערכים לאפשרות שמערכות התקשוב ייפלו כתוצאה מתקלה טכנית או במסגרת מלחמה?
"אנחנו בוחנים רציפות תפקודית בהיבטים של רציפות תפקודית של מערכות התקשוב בצה"ל. בשנה האחרונה בוצעו מספר תרגילים בנושא. חשוב לי לציין כי הצי"ד היא מערכת מבוזרת בנושא של רציפות תפקודית ואחת המערכות החזקות שיש לצה"ל, בגלל שהשרתים שלה נמצאים בקצה ויש לנו מספר שרתי גיבוי. אנחנו במצב מאוד מתקדם בתחום. בחלק מהתחומים יש לנו גיבוי כפול ובחלקים מסוימים יש גם גיבוי משולש".
לפניות לכתב: amir.bohbot @walla.com