רובן נובואה אינו מסתיר את רגשותיו. הוא צעיר, רק בן 34, אך חלם על הזמנים הללו זמן רב. דיבורו מהיר, אך מובנה היטב. הוא מאמין, כמו רבים בקטלוניה, שהפעם האזרחים ילכו עד הסוף. "קטלוניה החלה בתהליך כדי להינתק מספרד. השאלה היחידה היא כיצד נעשה זאת - עם או בלי הסכמת ממשלת ספרד. אנחנו רוצים לחיות במדינה שלנו", אומר נובואה, דובר המפלגה "סולידריות קטלאנית לעצמאות".
אף שחלפו שבועיים, נובואה לא חדל לדבר על ההפגנה ההיסטורית בברצלונה. יותר ממיליון קטלאנים גדשו את הרחובות בבירה ב?11 בספטמבר, ה"לה?דיאדה" (החג הקטלאני הלאומי). ההמונים ביקשו באותו מעמד בקול רם את עצמאותה של קטלוניה. לאחר יותר משלושה עשורים של דמוקרטיה ואישור החוקה, שהולידה את 17 המחוזות בספרד, הקטלאנים הביעו זעם על המצב הפוליטי, האדמיניסטרטיבי ובעיקר הכלכלי שפושה במדינה.
"די עם השחיתות ועם הגניבה. אנו רוצים בחזרה את זכותנו ואת כספינו", צעק צעיר בשדרת דיאגונל, כשמסביבו שלטים כגון "קטלוניה - מדינה חדשה באירופה". בקרב הקהל העצום שגדש את הרחובות התנוססו רק שני סוגי דגלים - דגל קטלוניה וה"אסטלדה", דגל שעליו סמל הקורא לעצמאות. עם הדחיפה והדרישה של הרחוב נשיא ה"ג'נרליטט" (ממשלת קטלוניה), ארתור מאס, נפגש לפני שבוע עם ראש ממשלת ספרד, מריאנו רחוי, בעיקר כדי לבקש הסכם מס חדש ורווחי יותר לקטלוניה. נובואה טוען כי הסכם שכזה יהיה "צודק יותר. אנו רוצים לנהל, לשלם ולקבל את כל מסינו". אלא שרחוי, שמדינתו שרויה במשבר כלכלי עצום, סירב והוסיף שהדרישה הקטלאנית מנוגדת לחוקה. ימים אחדים אחר כך רחוי לקח צעד אחורה וקרא לדיאלוג כדי לחפש דרכים משותפות.
במציאות הנוכחית בספרד כל דבר, אפילו סמלי, הופך לכותרת. כך, במקום לערוך את מסיבת העיתונאים ב"פלסיו דה לה מונקלואה", משכן ראש הממשלה הספרדי, מאס נסע עד לנציגות ממשלת קטלוניה במדריד כדי להצהיר: "יש עמים, כמו קטלוניה, שמרגישים כמו אומה - ואת זה אי אפשר לשנות; לא על ידי החוקה, לא על ידי הצהרות ולא על ידי לחצים ולא על ידי החדרת פחד".
קטלוניה תתנתק מספרד? ומה יקרה אם ספרד תתנגד? האם הדרכונים הקטלאניים, שנמצאים כיום בידי תושבים רבים כסמל למאבק, יהפכו למציאות? כיצד יתנהלו היחסים בין ספרדים לקטלאנים? כל השאלות הללו כמעט מתגמדות מול השאלה המעניינת ביותר היום בספרד: אם קטלוניה תשיג עצמאות - האם ברצלונה תשחק בליגה הספרדית? בספרד חיים היום 47 מיליון תושבים, ובהם יותר משבעה מיליון בני אדם מקטלוניה. השאלות הנוכחיות שעולות סביב הרצון לעצמאות נכחו שנים רבות בתת?המודע הקולקטיבי, אך כעת צפות ביתר שאת, בעיקר בזכות מיליון האנשים שצעדו בברצלונה וקראו "חירות" - בקטלאנית ובאנגלית.
דרישת העצמאות של הקטלאנים שבה ועולה ברמות שונות ב?11 בספטמבר. ביום הזה בשנת 1714 הובסו הכוחות הקטלאניים שתמכו בשושלת הבסבורג על ידי בית בורבון של מלך ספרד פיליפ החמישי, לאחר 14 חודשי מצור. עם זאת, החג הלאומי ריכז סביבו השנה בפעם הראשונה אנשים רבים כל כך בעלי מטרה זהה, עד שלראשונה הם גם זכו לתמיכת ממשלת קטלוניה. הנשיא מאס אמנם לא השתתף בהפגנת המיליון, אך הכריז כי הוא "תומך ברוחו". רבים מחברי ממשלתו הגיעו לרחובות, אך לא כנציגי הממשלה אלא כפרטים. ביניהם היתה גם סגנית הנשיא, ג'ואנה אורטגה, שאמרה: "מהיום העולם כולו יקרא את מה שאומרת קטלוניה ברחובותיה. אף אחד לא יכול להשתיק את העם הקטלאני".
קטלאנית באוטובוס
אורטגה ביקרה בישראל לפני כשנה כחברת הוועידה לשיתוף הפעולה הכלכלי?אזורי. בראיון שערכתי עימה בזמנו, היא דיברה על כללי יסוד בקטלוניה וכמובן על יחסי קטלוניה?ספרד לאור השימוש בשפה הקטלאנית. "ממשלת הג'נרליטט תמיד אמרה שהשפה היא חלק אינטגרלי מעמוד השדרה של קטלוניה כמדינה. היא גם קובעת את זהותנו כעם. לכן, אנו רוצים ללמד אותה ולשמור עליה. נגן עליה בחירוף נפש", אמרה. אורטגה כעסה על פסיקת בית המשפט העליון של קטלוניה, שהכריע כי הספרדית היא שפה רשמית במערכת החינוך בקטלוניה, בדיוק כמו הקטלאנית.
מודל הג'נרליטט, המתבסס על העדפה ברורה של השפה הקטלאנית בקטלוניה על פני השפה הספרדית, סופג ביקורת רבה במדיה במדריד. רבים בבירה הספרדית מתלוננים על "אפליה" נגד השפה הספרדית בבתי הספר, באוניברסיטאות, ואף בתחומים אזרחיים כגון תחבורה ציבורית, תקשורת ושלטי חנויות. אורטגה הגנה על השיטה, ואמרה: "אנו מיישמים מודל של חיזוק והנחלת השפה שהוא חוקי, ויש לו הכשר גם מאונסק"ו. מדובר במודל של אינטגרציה שקיים בעולם כולו".
עם פתק ירוק ביד
בנאום שחתם את ההפגנה שנערכה ב?11 בספטמבר, דוברת "האסמבלאה נסיונל קטלאנה" (האסיפה הלאומית הקטלאנית), צ'ה ארנה, אמרה: "הגענו לפיסגה. כעת נותר לנו רק להשיג חופש ועצמאות". הכוכב הגדול של ההפגנה היה אדם שדווקא לא הגיע אליה, אך דאג לשלוח מסר מצולם. מדובר בגורו של הכדורגל העולמי והקטלאני הכי אוניברסלי היום - פפ גווארדיולה. מאמן ברצלונה לשעבר, שרבים בתקשורת מנבאים שיהיה נשיא המועדון המפואר ואולי אף נשיא ממשלת קטלוניה, דיבר אל האנשים מביתו היוקרתי בניו יורק, שעה שאחז בידו פתק ירוק: "יש לכם כאן קול נוסף לעצמאות", אמר.
אף שדעותיו הפוליטיות של גווארדיולה מוכרות למדי, הוא מעולם לא התבטא בפומבי באופן כה נחרץ. דבריו בעד העצמאות היו תמריץ גדול לאזרחים רבים, שרגילים לראות כיצד הכוכבים הגדולים של הספורט מפחדים לדבר על פוליטיקה. התקשורת הספרדית מתחה ביקורת קשה על גווארדיולה, והזכירה את עברו המפואר ככוכב בנבחרת ספרד. "אלו מילים מאכזבות מאוד מצידו, בהתחשב בכל מה שהוא סימל כשחקן וכמאמן בכדורגל הספרדי", התלונן החלוץ לשעבר וחברו של פפ לקבוצה הלאומית, אלפונסו פרז, "האם פפ ישמח בהצלחות הנבחרת? אני מטיל בכך ספק. כשאתה לובש את החולצה של הנבחרת אתה צריך ללבוש אותה בגאווה ולהגן עליה בעוז". ובכל זאת, למרות שהאקט של גווארדיולה גרם לו לאבד אוהדים רבים בספרד - גם של ברצלונה - הוא העניק תקווה ממשית לתנועה למען עצמאות קטלוניה.
מה צופן העתיד? לאחר ההפגנה והתגובות הצוננות ממדריד, הכל נמצא בידי מאס ומפלגתו "CIU". השבוע קיבל מאס החלטה דרמטית, כשהקדים את הבחירות בקטלוניה ל?25 בנובמבר, והביע רצון לערוך משאל עם בנוגע לעצמאות, אף שהצעד אינו חוקי לפי החוקה בספרד. "מטרת הבחירות היא שכל העם הקטלאני יוכל להחליט כיצד ייראה עתידו כמדינה", אמר מאס, שהתייחס גם להאשמות בספרד על אי?חוקיות המהלך: "יש לעשות זאת לפי החוקים, ואם אי אפשר, יש לעשות זאת בכל מקרה. משאל העם צריך להתקיים בכל מקרה. אם הממשלה תאשר אותו, טוב. אם לא - עדיין מוכרחים לעשות זאת".
משאל העם שעשוי להוביל לעצמאות מזכיר את תהליך העניינים שאירעו בקוסובו. נובואה מזכיר שספרד, לא במקרה, אינה מכירה בעצמאות המדינה הקטנה, שהתנתקה מסרביה ב?2008. בעצם הקדמת הבחירות, שלל מאס את הדרך השלישית שעמדה לפניו - שמירה על סטטוס קוו, כלומר בקשת עוד סמכויות, אמצעים וכוח נוסף לממשלת קטלוניה, בלי לשבור את ספרד. כך או כך, המילה אלימות אינה נוכחת במילון הקטלאני בדרך לעצמאות. לעומת הגורם הכי קיצוני בקרב הבאסקים, ארגון הטרור המפורסם ETA, הקטלאנים, שתומכים בעצמאות, אינם מיליטנטים. אמנם בשנות ה?80 פעל ארגון קטנטן בשם "Terra Lliure" שביצע פיגועים שגבו את חייו של אדם אחד, אך הוא התפרק ב?1995.
התביעה של קטלאנים רבים לעצמאות מגיעה בראש ובראשונה לנוכח הקשר שבין היסטוריה ופוליטיקה. שום דובר קטלאנית אינו שוכח, ולא ישכח, את 40 שנות הרודנות של פרנסיסקו פרנקו, שאסר על דיבור בקטלאנית במרחב הציבורי בספרד. בגלל העובדה הזאת איצטדיון הקאמפ נואו של ברצלונה הפך למוקד שבו אפשר לבטא את התסכול נגד השלטון המרכזי השנוא. אך מעבר לעשורים של תסכול ותחושה של חוסר צדק קיים גורם חשוב שיכול להסביר את ההתפרצות הנוכחית שקטלוניה חווה. מדובר כמובן בפן הכלכלי; ספרד עוברת משבר פיננסי קשה ביותר, שמלווה באבטלה של 24 אחוזים ודיבורים על בקשת סיוע מהאיחוד האירופי.
ממשלת קטלוניה הגישה בקשה למדריד לקבל תוכנית הצלה בסך 5.23 מיליארד יורו, והעובדה שחבל קטלוניה הוא המחוז בעל החובות הכבדים ביותר - 42 מיליארד יורו - היא לדעת הקטלאנים תוצאה של חלוקת כספים לא צודקת של השלטון הספרדי. הממשלה במדריד חייבת לקטלוניה 970 מיליון יורו בעבור תשתיות שלא בוצעו בשנים 2010-2009, והנשיא הקטלאני מאס היה רוצה הסכם מס כמו של מחוז נווארה והחבל הבאסקי.
האם הקטלאנים כבר עברו את נקודת האל-חזור?
לפי נובואה, קטלוניה משלמת לספרד בין 16 ל?20 מיליארד יורו בכל שנה, שאינם מוחזרים לקטלוניה בהשקעות, אלא נשארים במדריד כדי לשלם ולסבסד מקומות אחרים בספרד. "אנחנו רוצים לקבל חזרה את כל מה שאנו משלמים עליו במסים", אומר נובואה, "החוב הפיסקלי גורם לכך שהקטלאנים מרגישים את זה בכיס שלהם, ורבים מהם הצטרפו לתנועה לעצמאות. אך אל תשכח שזו תנועה פוליטית, היסטורית ובעלת זהות תרבותית בעיקר". במדריד מכחישים את הנתונים, ואומרים שקטלוניה אינה סובלת מהיעדר השקעה ביחס למה שהיא משלמת. בבירה אף מזכירים כי במדינת רווחה מי שיש לו יותר - משלם יותר. בסקר שבוצע לפני שבועיים על ידי חברת ג'זופ, 2,000 קטלאנים נשאלו מה היו בוחרים לו היה נערך משאל עם בנוגע לעצמאות. 50.8 אחוזים השיבו כי היו מצביעים בעד, ורק 18 אחוזים התנגדו.
מדובר אולי בניסיון הרציני הראשון להינתק מספרד, בעיקר כי נראה שהמפלגה החשובה ביותר בקטלוניה, "CIU", עזבה את מדיניותה המעורפלת המסורתית. האם הקטלאנים כבר עברו את נקודת האל?חזור, או שמדובר רק במהלך המחויב למשבר הכלכלי ולהפגנה? מוקדם מדי לקבוע. שתי המפלגות הגדולות בספרד, מפלגת השלטון הימנית "PP" והמפלגה הסוציאליסטית, דוחות את בקשותיו של נשיא קטלוניה מאס וטוענות כי יש לכבד את החוקה, שנחתמה על ידי כולם, כולל הקטלאנים עצמם, ב?1978, כתחילת החיים הדמוקרטיים.
כמה מנהיגים ועיתונאים ספרדים כל כך כועסים על המהלכים היוצאים מברצלונה, עד שהזכירו את סעיף 155 בחוקה, שמאפשר לממשלה לבטל כליל את סמכויות המחוז אם הוא יבצע מהלך נגדה. אפילו מלך ספרד חואן קרלוס התערב בדיון, ואף שהגיב בצורה ממלכתית דעתו ברורה. המלך כתב באתר האינטרנט של בית המלוכה: "ברגעים מכריעים אלו אין לעודד מחלוקות ולחפש אחר חזיונות תעתועים".