1. סליחה מהמחאה החברתית - למרות הכל, לא הצלחנו לפתור את רוב המצוקות השונות, ובראשן הדיור. חצי מיליון איש יצאו לרחובות, ושנה אחרי - מחירי הדירות בעלייה.
2. סליחה מהזוגות הצעירים - הבשורה הגדולה של נתניהו, הרפורמה בתכנון ובנייה ה"סופר טנקר", שהייתה אמורה לשחרר קרקעות ולאפשר לכל אחד מרפסת נגנזה. הקרקע שייכת לכולם, אך היא עדיין בעיקר נתפסת כמקור רווח מניב למשרד האוצר.
3. סליחה מתושבי הפריפריה לפני הבחירות, כולם מדברים עליכם ואליכם. אחרי הבחירות, אתם נשארים רק סיסמה יפה.
4. סליחה מאחינו הדרוזים בני מיעוטים שמשרתים בצבא, ומדינת ישראל מתעקשת שזו תהיה רק ברית דמים, ולא ברית חיים. הצעיר הדרוזי משתחרר מצה"ל וחוזר לכפר ללא תשתיות וללא קורת גג. זוכרים את המשפט "אם אין נאמנות, אין אזרחות"? כאן יש נאמנות, יש אזרחות ואין זכויות.
5. סליחה מכל הנושאים בנטל פספסנו את ההזדמנות ההיסטורית להביא לשיווין בנטל, ונתנו לפוליטיקה קטנה לנצח את הרוב.
6. סליחה שהדחקנו - כל הזמן אמרנו לכם שהכל טוב ויפה, ופתאום הטלנו עליכם גזירות כלכליות קשות.
7. סליחה מהמגזר הערבי למרות אין ספור תוכניות, בשורה התחתונה, גם אחרי השיפור המסוים 45% מהערבים לא עומדים בהוצאות החודשיות. גם חלק מההנהגה הערבית צריכה לבקש סליחה מהערבים החיים בישראל, שכן אכפת לה יותר מהערבים ברשות הפלסטינית.
8. סליחה מהספורטאים אם יש מדליה, אנו גאים להתקשר אליכם, להצטלם ולהעלות לפייסבוק, אבל במשך כל השנה אנו שוכחים אתכם. אם אין מדליה, אנחנו ישר מקימים "ועדות" ומבקרים.
9. סליחה מכל נפגעי האלימות והתאונות - שאנו לא מצליחים להשיב את הביטחון האישי והסדר לרחוב ולכביש.
10. סליחה ממערכת החינוך שמתי "אותך" בסוף, כי למרות הכל, ולמרות שעובדתית תקציב החינוך הוא השני בגודלו, את לא באמת חשובה בישראל. הפערים קיימים, החינוך הטכנולוגי בשוליים, והמורים זוכים למעט מדי מילים טובות.
סליחה מכל מי שגרמתי לו עוול או פגעתי בו, וגמר חתימה טובה לכל אזרחי ישראל!
הכותב הוא ראש העיר מעלות-תרשיחא וראש מרכז השלטון המקומי בישראל.