הם האנשים שנפגשים בקביעות עם העבריינים המאיימים ביותר במדינה, אלה שעשו מעשי זוועה שלא ניתן להעלות על הדעת. הם אלה שמדברים בשמם, נלחמים דווקא בשבילם ולעיתים אף מצילים אותם מעונש. לרגל יום הכיפורים, חיטטנו קצת במצפונם של כמה מעורכי הדין הפליליים הבכירים בישראל ושאלנו אותם מה הקו האדום שלהם ועל מה אם בכלל - הם מצטערים.
"לא היו לי לבטים לגבי דניאל מעוז בשום שלב", אומר אחד מהם. "אני חש קושי לחקור קטינות מתלוננות בעבירות מין", מתוודה אחר. יש מי שמשווה זאת לרופא שמטפל במחבל, ומסתבר שאפילו לעבריינים יש קווים אדומים.
"יש שני תיקים שלא לקחתי מטעמי מצפון - אלה של יגאל עמיר ואלי פימשטיין", נזכר עורך הדין ששי גז. 31 שנים הוא במקצוע, ובהן ייצג בין היתר את מרגלית צנעני, את יצחק אברג'יל, את ריקו שירזי, את יחיא חרירי, את יעקב אלפרון, את משה בן איבגי, את שוקי בסו ואת חנן גולדבלט. "אני עובד בשביל עצמי ובשביל מצפוני, ויכול להחליט את מי אני לוקח כלקוח ואת מי לא. על יגאל עמיר כעסתי מאוד, משום שהוא ירה בכולנו. במקרה של פימשטיין, לא הצלחתי לעבור מחולצת האזרח שלי לחולצת הסנגור", הוא מסביר. "מצד שני, אני מאמין שלכל פושע ולכל פשע צריך להיות סנגור במדינה. זאת החומה האחרונה של הדמוקרטיה".
יש תיקים שאתה מצטער שלקחת?
"יש כאלה, אבל לא מטעמי מצפון. אני מצטער רק אם עבדתי יותר מדי על תיק ולא גביתי תשלום מספיק".
"בוחר את לקוחותיי בקפידה ומשאיר פתח מילוט"
עורך הדין אריאל עטרי נמצא 25 שנים בתחום, אולם זכור בעיקר בשל לקוח אחד רוצח ראש הממשלה, יגאל עמיר. לקוחות נוספים שלו הם "הרב המתעלל" אליאור חן ודניאל מעוז, אשר מייצוגו התפטר בינואר האחרון. עטרי סירב לנמק בפני בית המשפט את הצעד, ורק ציין כי הוא עושה זאת בשל אירוע שמונע ממנו להמשיך ולייצג את הנאשם ברצח הוריו בירושלים. "אינני מצטער על איש שייצגתי", הוא אומר, "מכיוון שאני בוחר את לקוחותיי בקפידה ותמיד יש לי פתח מילוט במקום שבו אני חושב שאצטער. לסנגור יש פריבילגיה, שהוא לא צריך לשפוט אלא להגן על אדם".
"לגבי דניאל מעוז לא היו לי לבטים בשום שלב. ברגע שהחלטתי לייצג אותו, הייתי שלם לגמרי עם הייצוג. ברגע שהרגשתי שהייצוג שלו עלול להיפגם - תליתי את הכפפות וירדתי מהזירה. לגבי יגאל עמיר חשוב לזכור שגם מי שהוכחה אשמתו עדיין זכאי לזכויותיו. תפקידו של סנגור לדאוג לכך שהמערכת לא תפגע באדם רק בגלל שאנשים במערכת מסתייגים ממעשיו. הדברים נכונים במיוחד כשמדובר באנשים שהורשעו בעבירות אידיאולוגיות אז יהיו אנשים שירצו לפגוע בהם על הרקע הזה, ותפקידי לדאוג שזה לא יקרה".
את מי לא תסכים לייצג?
"אין עבירה שבה לא אייצג נאשם. ברגע שההנחה היא שכל אדם מוחזק כחף מפשע עד שהוכחה אשמתו, אין זה משנה איזו עבירה מיוחסת לו. אני מודה שיותר קשה לי בעבירות שבהן קבוצה של אנשים פוגעת באדם חלש. יש מקרים שבהם סירבתי לייצג תיק, אבל לא משיקולים של אופי העבירה".
עורך הדין אבי עמירם, 27 שנים במקצוע, מכהן כיו"ר הוועדה לעניינים פליליים בלשכת עורכי הדין. בין לקוחותיו נמנים מאיר אברג'יל, אבנר הררי, עמאד פארס, דניאל עוקב, הרצל אביטן ואביבה גרנות. לדבריו, הגבולות שלו ברורים מאוד. "הקו האדום שלי הוא אנשים שפוגעים בביטחון המדינה. אני אשקול 20 אלף פעם אם לקחת תיק כזה. אנשים שפוגעים באזרחים שאין להם איתם דבר ופוגעים בהם רק מפני שהם אזרחים, אנשים שהסיעו מחבלים, שניסו להתפוצץ ולא הצליחו - יש לי רתיעה מיידית במקרים כאלה. גם לקוחות שפוגעים בילדים חסרי ישע".
"אני מניח שלכל סנגור יש קווים אדומים, ממגוון רחב של סיבות, אך מתוקף תפקידי בלשכת עורכי הדין אני מזכיר שאנחנו מחויבים לתת הגנה לכל אדם. גם דיראני ועובייד מצאו סנגורים שהזדהו עם טענותיהם וייצגו אותם. אני חושב שאסור לנו להירתע מפני תיוג של תיק. אנחנו צריכים ללמוד את התיק עד סופו, לוודא שהקו האדום לא ורוד ולא ורדרד. בתור מי שמייצג בין היתר בכירים בצה"ל, אני רואה שלפעמים לאנשים נורמטיביים יש מעידות".
על מה אתה מצטער?
"בתפקידי אני מנסה לסייע לאנשים במצוקתם, כך שאני לא יכול להצטער. אני יכול להגיד שיש דילמה בעניין ייצוג עדי מדינה. מדובר באנשים שמודים במעשים פליליים ומוכנים להקריב אחרים כדי לצאת מהפלונטר. מצד שני, זאת שיטה שאין לה תחליף בחשיפת פשעים. אבל מהניסיון שלי, אפילו לעבריינים יש קווים אדומים. לקחתי פעם תיק שבו ייצגתי איש צבא שנחשד כי סיפק אמצעי לחימה לגורמים עוינים באזור חברון, אמצעים שנמצאו בזירת פיגוע ביישוב סמוך. קראתי את החומר והבנתי שללקוח שלי אין קשר לדברים, אבל נדהמתי מהתגובות של לקוחותיי שנמצאים בעולם הפלילי, שהביאו מורת רוח מכך שלקחתי את התיק הזה. גם להם יש מצפון".
"קשה לי עם נאשמים באלימות נגד קשישים"
לדברי עורך הדין שרון נהרי, העיסוק בקווים ובגבולות מצפוניים הוא מיותר וחסר טעם. נהרי, 15 שנים במקצוע, היה סנגורם של יצחק אברג'יל, ריקו שירזי, פרנסואה אבוטבול, "המחבל היהודי" חיים פרלמן ונשיא המדינה לשעבר, משה קצב. "מי ששואל את השאלות האלה לא מבין את מקצוע עריכת הדין הפלילי. בדיוק באותה מידה שרופא חייב לטפל במחבל מתאבד שפוצץ עצמו ורצח ילדים קטנים, כך גם אני רואה את עצמי מחויב לעבודתי - לשמור על זכויות נאשם, במידה והוא טוען לחפותו, ולייצג אותו בבית המשפט. ייתכן מאוד שלקוח מסוים יודה בפניי שהוא ביצע מעשה מתועב, אשקול את הדברים ואת הייצוג, שכן הוא למעשה הודה במעשה. בכל השנים שבהן אני עורך דין פלילי לא קרה לי מקרה שבו סירבתי לייצג".
יש איזה שהוא תיק שאתה מצטער שלקחת על עצמך?
"אני לא זוכר אף מקרה שהצטערתי שייצגתי לקוח, רק מהסיבה שהמעשה עצמו מתועב. כמובן שאנו נתקלים במהלך העבודה הפלילית במקרים לא נעימים ואפילו קשים, אולם מבחינת העניין המוסרי האישי שלי אין לי בעיה עם זה. כאשר אני מאמין בתיק, אני לא נכנס לבחינה הרגשית שלי עם עצמי. אני מנטרל את תחושת המצפון ובכך אני נותן ללקוחותיי את הייצוג הטוב ביותר".
עורך הדין אבי חימי מתקשה לנטרל את תחושותיו הפנימיות. 22 שנים הוא במקצוע ובין לקוחותיו הבולטים ניתן למצוא את ראש עיריית קריית מלאכי, מוטי מלכה, כנופיית הבלרוסים, שלום דומרני, מישל ג'אנו וישראל גנון (רוצחי הנערה שקד שלחוב מ.ש.). "אני חושב שהייתי מייצג כל אדם שנמצא במצוקה משפטית, אלא שאני חש קושי לחקור בתיקים קטינות מתלוננות בעבירות מין", הוא מציין. "יש לי גם קושי רגשי בכל מה שקשור בנאשמים שנוהגים באלימות כלפי קשישים. מול עבירות של אכזריות לשמה אני מתקשה להישאר אדיש - אלא אם כן אני על פניו רואה באופן מובהק את החפות. אך אם יש לי אפשרות להימנע מתיקים מסוג זה, אני נמנע".
לדבריו, "יש אנשים שאני מצטער שייצגתי, אבל את שמותיהם אני שומר לעצמי. ישנם תיקים שבהם הרבה אנשים שואלים אותי איך אני יכול לייצג את אותו אדם. השאלות מפסיקות כאשר לעיתים, החצר המשפטית מגיעה לנחלה הפרטית שלהם, ואז הם מבינים שסנגור פלילי זה דבר שמחויב במציאות במערכת המשפטית שלנו - תפקיד חיוני וחשוב בחברה דמוקרטית".
"מבקש סליחה רק מאשתי, על הזמן שאני מקדיש למקצוע"
הסנגוריה הציבורית, שקמה ב-1995, מספקת ייצוג משפטי המשולם בידי המדינה למי שנזקק לכך מבחינה כלכלית. במקרים מסוימים, מדובר בחשודים ובנאשמים שקיים קושי למצוא סנגור שיגן עליהם. עורך הדין ניר אלפסה נמצא 11 שנים במקצוע בסנגוריה הציבורית. בין לקוחותיו, נמנים אור לוי מתיק רצח אריק קרפ, אריה אלפרון, מרדכי חי החשוד כי רצח את שתי נשותיו, וכן נתינים זרים מאפריקה ושוהים בלתי חוקיים. "במקרים שבהם אני מטפל בתיקי סנגוריה ציבורית, תחושת השליחות שלי כעורך דין פלילי רק מתעצמת", מספר אלפסה. "במקרים הללו אני מגיש סיוע משפטי למי שלא רק הסתבך בפלילים, אלא גם אין לו את היכולת לממן לעצמו הגנה. לעיתים, כמו במקרה של נתינים זרים, הזרות רק מתעצמת במעמד הזה עקב קשיי השפה, ואפילו קיימת חוסר ההיכרות בסיסית עם השיטה הדמוקרטית".
מתי בכל זאת אתה מתקשה?
"כשאני בא במגע עם קורבנות עבירה, שעובדת היותם קורבנות אינה מוטלת בספק. לאחרונה הייתי נוכח במסדר זיהוי, בו אח ואחות בני ארבע ושמונה בהתאמה היו צריכים להצביע על תמונות של מי שביצע מעשה מגונה באחות. מילאתי את תפקידי בפיקוח על תקינות המסדר, אבל חשתי הקלה כשלא נאלצתי לשאול אותם שאלות. אני חש אי-נוחות גם כשאני טוען בבית המשפט, במקרים בהם משפחה של נרצח נוכחת בדיון. במקרים כאלה אני משתדל להיות מקצועי, אך ענייני".
יש תיק שאתה מצטער שלקחת?
"לא. אני שלם לחלוטין. בחרתי להיכנס לתחום הפלילי מלכתחילה מתוך סקרנות טבעית לסיפורים של אנשים שמתנהלים בקצוות של החיים. הליטיגציה הפלילית במהותה היא אינטנסיבית ויצרית בהשוואה לתחומי המשפט האחרים, ולכן היא גם הכי מעניינת. הדבר היחיד שאני רוצה לבקש עליו סליחה הוא בפני אשתי, על הימים והלילות שאני מקדיש למקצוע - על חשבון הזמן שלי איתה".
לפניות לכתבת: mor.shimony@walla.com