וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

יום כיפור: לפתוח את הלב

אביעד הכהן

24.9.2012 / 8:11

"מיום כיפורים שעבר עד יום כיפורים זה". מילים אלה, מתפילת "כל נדרי" הנאמרת בליל יום הכיפורים, היו אבן יסוד לחשבון הנפש, הלאומי והפרטי, במורשת ישראל. הרבה "נדרים", הבטחות ותקוות גדולות נושא עימו כל אחד מאיתנו בפתח השנה. באחריתה, הוא מגלה שרק חלקם התגשם. לצד "התרת" נדרים אלה קוראת המסורת היהודית לכל אחד להכות על חטא ולהתוודות על שגגותיו. לא רק לשם הלקאה עצמית, כאב ועצב על משגי העבר, אלא גם, ואולי בעיקר, לשם התיקון שצופה פני עתיד.

אולי כדי להקל את המלאכה על כל אותם ה"צדיקים" שבנו, שסבורים שהם כלילי השלמות, ניסחו חכמים את סדר הווידוי שמפרט את מיני החטאים. לצד חטאים כלליים, כגון "אשמנו, בגדנו, גזלנו", באה רשימה פרטנית, מעין "קטלוג" חטאים מעודכן, שכל אחד מוזמן להתאימו לצרכיו שלו. ברשימת החטאים המסורתית מופיע חטא אחד שבמבט ראשון נראה משונה למדי: "על חטא שחטאנו לפניך בתימהון לבב".

מכוח אינרציה רבת שנים, ההופכת אצל רבים את אמירת הווידוי ל"מצוות אנשים מלומדה", ומתוך הופעת פריט זה רק בחתימת הרשימה, רבים אינם נותנים דעתם למשמעותו ולטיבו של "תימהון לבב". עיון בסידורים השונים וגם בתרגומי הסידור לשפות זרות מדגיש עוד יותר את המבוכה שאחזה בהם לנוכח חטא זה. חלקם ראו בו חטא עצמאי וספציפי של תהייה אחר דרכי ההשגחה או לאובדן דרך של אדם המביא לבלבול גדול באורחות חייו. חלקם רואים בו מעין "סעיף סל" הכולל בתוכו חטאים רבים שנעשו מתוך תהיות ותעיות הלב.

איננו מקדישים זמן למצוות שבין אדם לחברו

עיון במקור הביטוי עשוי להוליך אותנו למקום היחיד שבו נזכר ביטוי זה במקרא, לקטלוג העונשים של פרשת התוכחה. לצד מכות "השחפת והקדחת, הדלקת והחרחור, השידפון והירקון", מופיעה שם (דברים כח, כח) קללה קשה: "יככה ה' בשיגעון ובעיוורון ובתימהון לבב". והקושייה רק מתחזקת: האומנם תימהון לבב זה הוא החטא, או שמא עונשו? ואם כך, מה טיבו?

לכאורה, אפשר לראות ב"תימהון לבב" מחלה קשה וכואבת, בדומה לשיגעון ולעיוורון שנסמכו לו. רש"י, פרשן המקרא הגדול, מפרשו כ"אוטם הלב". אך כאן שבה ועולה השאלה מאליה: מהו אותו חטא שעליו אנו מתוודים? וכי על אדם להתוודות על מחלת לב או על מחלות אחרות שבהן לקה שלא בטובתו?

אפשר, שבדומה לרש"י, ראוי לפרש תימהון לבב זה כאוטם הלב, אך לא במשמעותו הקרדיולוגית אלא במשמעותו המוסרית והערכית. הרבה אנשים טובים, תמימים וישרי דרך לומדים תורה ומדקדקים בקיום המצוות בביתם שלהם, בתוך החברה שבה הם שרויים, אך אוטמים ליבם לנוכח מצוקות האחר, שאינו נמנה עם חוג מכריהם הקרוב.

בנוהג שבעולם, רבים הם הממהרים והמוכנים להתוודות על חטאים שבין אדם למקום, אך אינם מקדישים די זמן לבחינת יחסם האמיתי למצוות שבין אדם לחברו ולח?בר?תו, ולאטימות ליבם לנוכח סבלו, כאבו ומצוקותיו של האחר. חטא תימהון הלבב, שחותם את רשימת חטאי הווידוי, נועד לתת לנו תזכורת נוספת למצוות אלה, מצוות שאין יום הכיפורים מכפר עליהן עד שירצה את חברו.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully