יש אמונה: חרדים מתנדבים למען בעלי חיים

עשרת ימי התשובה שמסמלים זמן של הטהרות וחשבון נפש ביהדות, עומדים להסתיים עם הגיעו של יום הכיפורים, במנהג מעורר המחלוקת של תרנגול הכפרות. בטקס שמתרחש לרוב בבוקרו של יום הכיפורים, מסובבים מעל לראשו של המאמין תרנגול במטרה שזה ייכפר על עוונותיו של האדם, ולאחר מכן שוחטים אותו. ארגוני זכויות בעלי החיים שיוצאים כנגד המנהג הזה, יערכו כמו בכל שנה גם השנה מחאות באיזורי השווקים במרכזי הערים, במהלכן ייתלו כרזות הקוראות להפסיק את מנהג הכפרות ולהחליפו בפדיון כסף. בין הארגונים החילונים, כמו "אנונימוס" ו"צער בעלי חיים", תוכלו למצוא גם את הארגון החרדי "בחמל"ה"- (חרדים מתנדבים למען החיות) שלוקח חלק בקריאה נגד המנהג ומנסה להעלות את המודעות כלפי צער בעלי חיים בקרב הציבור החרדי, רק שהם עושים זאת בצורה שונה.

"השנה לראשונה חלק מרבני העדה החרדית יצאו בקריאה רשמית לא לשתף פעולה עם אלה שעושים רווחים קלים על חשבון צער בעלי חיים, ולקיים את המנהג במקום שמוסמך לכך ואינו פוגע פגיעה נוספת מעבר לזו הקיימת בתרנגולות", מספר יהודה שיין, יו"ר ארגון בחמלה. "מבחינתנו זה המשך לקמפיין שהתחלנו בשנים האחרונות בחברה החרדית. אמנם לא קראנו לבטל את המנהג, אבל ביקשנו להקפיד למנוע סבל מהתרנגולות שפעמים רבות מוחזקות שעות ארוכות בכלובים קטנים כשהן חשופות לשמש ואף מורעבות".

הקמפיין עליו מדבר שיין החל לפני כשנתיים עם הקמתו של הארגון וגיוס של עשרות מתנדבים חרדים שעוברים בין בתי הספר ותנועות הנוער ומרצים על זכויות בעלי החיים ועל תנאי החזקתם הקשים בתעשיות המזון. באוגוסט האחרון למשל ערכו אנשי הארגון את ראש השנה לבעלי החיים בא' באלול, שמוזכר כראש השנה ל"מעשר בהמה" במשנה. האירוע הייחודי, שכלל השתתפות של ארגוני זכויות בעלי חיים נוספים, צויין אף באתר האינטרנט החרדי "בחדרי חרדים" שממעט בדיווחים על בעלי חיים וזכויותיהם.

"הרעיון להקמת הארגון התחיל כשפעיל למען זכויות בעלי חיים צעק עליי שאנחנו פוגעים בבעלי חיים", מספר שיין. "הקשבתי לו, בדקתי את נושא החזקת בעלי החיים במשקים וגיליתי שהוא צודק. בנוסף, קוממה אותי המחשבה שאנשים חילונים חושבים שהיהדות היא נגד בעלי חיים, והחלטתי שצריך ליידע את החרדים מה קורה בתעשיות המזון, וליידע את החילונים שהתורה היא לא נגד בעלי חיים, להיפך". שיין יודע שהארגון שהקים עומד בטווח כמעט בלתי אפשרי. מצד אחד אנשי הארגון פועלים במסגרת ההלכה ואינם יוצאים נגד מסורת הכפרות או אכילת בשר, ומצד שני הם קוראים לשפר את תנאי המחייה של חיות המשק ולהפסיק את הסחר בפרוות. "אמנם ישנה מחלוקת אם מנהג הכפרות הוא ראוי או לא", אומר שיין, "אבל ביהדות קיים איסור לצאת כנגד מנהג, ולכן אנחנו מבקשים מאנשים שבוחרים כן לעשות את מנהג הכפרות, שיקיימו אותו במקום מסודר ובמינימום סבל לתרנגול".

החיסרון של ארגון בחמלה הוא גם היתרון שלו, וההתעסקות בגבולות צער בעלי החיים על פי ההלכה, מאפשרת לקהל חרדי ודתי לקלוט את המסרים העדינים שהוא מעביר. ארגון בחמלה הוא לא היחיד שמנסה לעורר את המודעות של הציבור החרדי לזכויות בעלי חיים ובשנים האחרונות יצאו גם רבנים מכובדים כנגד מנהג תרנגול הכפרות וביקשו להמירו בפדיון כסף. הרב שלמה אבינר, מחשובי הרבנים בציונות הדתית ששיתף פעולה עם ארגון "צער בעלי חיים" לפני כשנתיים, קרא להפסיק את המנהג לאלתר ואף כינה אותו "אמונה טפלה". בסרטון פונה הרב אבינר אל הציבור הדתי המסורתי ואומר כי "כיוון שלא מדובר בחובה גמורה אלא במנהג, ולאור בעיות כשרות וצער בעלי חיים, יש להמליץ ולהעדיף לעשות כפרות על ידי כסף ולקיים מצווה גדולה לפרנס עניים".

גם הרב חיים דוד הלוי ז"ל, שהיה רבה של העיר תל אביב למעלה מ-20 שנה כתב: "ולמה צריכים אנו דווקא בערב היום הקדוש, להתאכזר על בעלי-חיים, ללא כל צורך, ולטבוח בהם ללא רחמים, בשעה שאני עומדים לבקש חיים על עצמנו מאת אלקים חיים" (מתוך ספר שאלות ותשובות "עשה לך רב" חלק שלישי, עמ' ס"ז)

בניגוד אל הרב אבינר והלוי שיוצאים במופגן כנגד מנהג הכפרות, רבנים אחרים עדיין נמנעים מלעשות כן. "מנהג הכפרות כשלעצמו אינו סותר כלל את איסור צער בעלי חיים, אין שום צער לתרנגול כשמסובבים אותו על הראש, ואין איסור בשחיטתו", אומר לנו הרב ישראל מאיר לאו, הרב הראשי לישראל לשעבר, ששם דגש כמו רבנים רבים אחרים על תנאי החזקת התרנגולות ולא על המנהג עצמו. "אם אכן מצערים את התרנגולות כשמותירים אותן שעות בשמש בלי מים, או שזורקים את ארגזי התרנגולות מהמשאית לכביש בחוזקה, זה באמת חמור מאוד, וזהו איסור מן התורה. יש לדאוג לכך שהתרנגולות לא יצטערו", הוא מבהיר.

צער בעלי חיים הוא איסור חמור מן התורה והוא מוזכר בה ובהלכה פעמים רבות. בספר שולחן ערוך למשל, נפסק כי גם אם לא פגעת בעצמך בבעל חיים, יש לך אחריות למנוע ממנו צער. "אסור מן התורה לצער כל בעל חי, ואדרבא חייב להציל כל בעל חי מצער", נכתב. "בחינוך החרדי מלמדים את נושא צער בעלי חיים מגיל קטן", אומר יהודה שיין, "אבל לא מקשרים בין זה ובין תעשיות המזון והפרוות, וזה די אבסורדי כי המצווה הראשונה בתורה היא "איסור איבר מן החי" .זה אומר שאם תולשים משהו מן החי כפי שעושים בתעשיית הפרוות, זה נחשב לטריפה ואסור לאכול את זה, מבחינתי גם ללבוש את זה לא מוסרי", הוא מסביר.

"יש חוסר מודעות מאוד גדול, גם אצל הרבנים", מסכימה ג'יין הלוי, יו"ר הקואליציה הבינ"ל נגד פרוות שמנסה לקדם את חוק יבוא הפרוות לארץ, שעומד כרגע תלוי, בעיקר בגלל התנגדות החרדים. "כשראינו את חברי ארגון בחמלה בהפגנה בעד שוויון של חרדים וחילונים, שאלנו אותם לדעתם על השטריימלים (שעשויים מזנבות של חיות כמשתמע משמם העברי - מזנבת) והם כמובן ענו מיד שזו התעללות. שיתפנו איתם פעולה בכמה הפגנות ואנשים מאוד התרגשו לראות חרדים מפגינים למען נושא צער בעלי חיים. יש דברים שחוקים לא יכולים לשנות, אלא רק מודעות פנימית, ויש סיכוי שהם אלה שישנו את הקהילה שלהם מבפנים".