ההיגיון ההפוך של אמנון אברמוביץ'

כך, בטור דרמטי בין כסה לעשור, פתר אמנון אברמוביץ' בליל שבת את חידת ההיסטוריה. מה לנו היסטוריונים וחוקרים השוקדים על חומרי ארכיון ומלאים ספקות כרימון, אם יש לנו תועמלן שמאל כאברמוביץ', האוחז דרך קבע בזקנו של שר ההיסטוריה וממתיק עימו סוד למעננו ההמונים הנבערים.

חוקרים רציניים יודעים להיזהר מפני אנלוגיות היסטוריות, אבל אברמוביץ' טען שהמחדל שאירע אז, לפני מלחמת יוה"כ, מתרחש כיום. עוד טען, שאפילו תקפה ישראל יום קודם לא היתה נמנעת הקטסטרופה. מה, אתה יודע כיצד היו מתגלגלים האירועים? אה, הוא יודע.

לוז הטענה של אברמוביץ' לא ברור - אז התעלמו מחומרי המודיעין וויתרו על הניסיון להתריע בפני הממונים מכל מיני סיבות טיפשיות (לא רצו להעיר את זה, ולא היה נעים מההוא), ואילו היום הדרג המדיני דווקא מתייחס ברצינות לחומרי המודיעין. ממש היגיון הפוך; ובכל זאת, אברמוביץ' לא מחמיץ את ההזדמנות למנות את הלשעברים של מערכת הביטחון שהביעו התנגדות לתקיפה באיראן, ואומר, ראו "הפוליטיקאים שכחו ולא למדו דבר". אתם זוכרים אמירות דומות של אברמוביץ' ביחס להסכם אוסלו? להתנתקות? להצעות המופקרות של אולמרט לאבו מאזן? סוכות בפתח והדוכן של אברמוביץ' מלא אתרוגים.

הפתטיות בדברי אברמוביץ' גדלה שבעתיים אל מול הידיעה שעמיתו לאולפן שידר ביחס למצעד הצבאי באיראן, הטילים ארוכי הטווח שהוצגו לראווה, האיומים המפורשים של ההנהגה האיראנית, ההודאה בשקרים. מה צריך יותר מזה?

אז מה רצה אברמוביץ' לאלפנו בינה? מה שמתגלה בסבך המשפטים הנחרצים הוא אותו מלמול מכוח האינרציה שהשמאל מאכיל אותנו בו זה כמה עשורים ותמציתו "א?תא?ליך המדיני" - לשם כיוון כשדיבר על "המחדל המדיני". ולכן הוא מציע לממשלת נתניהו - בטון יודע-כל של מי שלא היה כאן ב-20 השנים האחרונות אלא בילה במאדים או במיניסטריון האמת - "להתקדם להסדר מדיני ולא לתקוע את התהליך".

עוד מפריעה לאברמוביץ' הנחישות של נתניהו מול ארה"ב ביחס לקווים האדומים, גם רומני מפריע לו. הוא פרו-ישראלי מדי. לכן הוא מיישר קו עם ממשל אובאמה נגד ממשלת ישראל. מדוע זה מזכיר לי את הקו האנטי-נתניהו הקבוע של "ידיעות אחרונות"? לא במקרה, אברמוביץ' כותב גם בעיתון שפעם היתה לו מדינה. כדאי לבדוק, האם גם הספונסר שלו הוא נוני מוזס?