פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      שאלת השעון: להימנע מפלגנות

      הקמפיין בעד הארכת שעון הקיץ מציג ניתוחים כלכליים המנמקים כיצד המהלך יסייע למשק הישראלי, אבל לא פעם נחבאים בו גם שנאת חרדים וליבוי מתח חילוני-דתי בישראל. אנו מגלים שאלות זהות עמוקות ובלתי פתורות, העולות על פני השטח ומחפשות את פתרונן, אך לא בשיסוי אוכלוסיות ובמדיניות אקסקלוסיבית אפשר לקרב לבבות. אנו זקוקים לשיח חדש, שיוציא אותנו מהמחזוריות שבה כלואים המושגים שמציבים את החילוני באור ואת הדתי בחושך.

      כבכל שנה, באופן מחזורי, חוזרת אלינו שאלת שעון הקיץ. מאות אלפי ישראלים חתמו על העצומה שקוראת להאריכו, ועל פי הצעת החוק של ח"כ ניצן הורוביץ, היעד הוא סוף חודש אוקטובר. המטרה: לאפשר עוד חודש שלם שבו קרני האור ירחיקו עד לפנות ערב. הצעת החוק אושרה ברוב גדול בקריאה טרומית, לאחר שוועדת מומחים שהוקמה המליצה להאריך את שעון הקיץ. אך להפתעתו גילה ח"כ הורוביץ כי הצעתו נקברה בוועדת משרד הפנים, כחלק ממדיניות מפלגת ש"ס לעכב כל שינוי בסטטוס קוו.

      שאלת שעון הקיץ חורגת מהמטרות שהיא משיגה בקרב קהלים חילוניים ודתיים בישראל. כאשר נבדוק את הפופולריות העצומה שמאבק זה זוכה לה, נגלה שאלות עמוקות יותר שעולות ומבצבצות על פני השטח.

      ראשית, אין פלא שח"כ הורוביץ השתמש במילים "באנו חושך לגרש" כשמדובר במפלגת ש"ס. אנו כבר מכירים את היחס של מפלגת מרצ לציבור הדתי. במקרה הזה יתורגמו כוחות האור לכוחות החילון המודרניים וכוחות החושך לאלו הפרה-מודרניים הדתיים על שלל זרמיהם.

      אפשר ומותר לבקר את פעולות הממשלה, את השרים ואת כוונותיהם, המנוגדות לעיתים לרצון הציבור, אך לא צריך לתייג את קהל המתנגדים רק כדי לייצר את הזהות של הנאבקים כנעלה וכנאורה. כדברי הורוביץ: "אז באנו חושך לגרש, אבל החשיכה האמיתית היא במשרד הפנים ובכל הממשלה החשוכה הזאת. אותה צריך לגרש, כדי שיהיה פה אור". או במילים של מיקי גיצין, מנכ"ל ישראל חופשית (תנועה הקוראת להפרדה בין דת למדינה): "מדינת ישראל שוב נגררת אחר תפיסותיו האפלות של אלי ישי, במקום להצטרף לעולם הנאור ולנצל את אנרגיית השמש והאור ששוטף אותה בצורה מיטבית".

      וידאו לדסק - מאות הפגינו נגד המעבר לשעון החורף (אבי כהן)
      הפגנות נגד שעון החורף, אתמול בתל אביב (צילום: אבי כהן)

      שעון הקיץ לא חייב לפגוע בציבור הדתי. בזכות הזזת המחוגים שעה קדימה, אפשר לקום שעה מאוחר יותר לתפילת שחרית, לסליחות של חודש אלול. הציבור הדתי יכול להאריך את ההכנות לשבת ולחגים, משום שכניסת השבת מתאחרת בשעה. אך דווקא קולות אלו לא נשמעים בשיח נגד אלו שמייצגים אותם. ומנגד, האם כל הציבור החילוני שהצביע בעד שעון הקיץ עושה זאת רק מסיבות של יעילות, הנאה והגדלת הפריון בשוק העבודה? אני חושב שלא. החילוניות של הורוביץ היא זרם דתי, לא רציונלי, וצריך להאיר לו את פגמיו ואת עיוורונו.

      איך אפשר להצטרף לקמפיין כלשהו בעוד מוביליו משתמשים באמצעים שכאלו? לא אני שאכריע בשאלת שעון הקיץ, אך בשאלת הזיהוי הגזעי בישראל אוכל לומר שצריך להפסיק את האמירה שהציבור הדתי הוא חשוך. לציבור הדתי יש ערכים, זהות, נטיות ואידיאולוגיות כמו לזה החילוני. החילוניות צריכה להיות מודעת לגבולות הנדרשים בשיח הציבורי.