אחת הרעות החולות אצל הכלכלנים היא ניסיונם לנבא את העתיד. אחד המרצים שלי בכלכלה אמר כי הנבואה ניתנה לשוטים ולכלכלנים. ועדיין בפרוס השנה החדשה אנסה בזהירות המתחייבת לענות, וכמובן אצטייד באמתחתי בכובע קש שאוכל לאוכלו בסיומה.
אנחנו פותחים שנה בהתפתחות חדשה יחסית: התפרקותם של חלק מהטייקונים מהנכסים הציבוריים שעליהם חלשו. למעשה, עכשיו אנחנו רואים את השיטה שרווחה כאן בשנים האחרונות. לקחו הלוואה מהפנסיה של הציבור, ומינפו איתה פירמידה ענקית מלאה שכבות של אוויר וכיסי מקורבים עם תלושי שכר שמנים. הם לא ממש יודעים לנהל ולהשביח את הנכסים. בעצם הם רק דואגים שלמטה חולבים וחולבים את הנכסים - בתקווה שהם ישלמו את ההלוואות הגדולות.
העסק נכשל. כל התחכום הפיננסי התגלה במערומיו. מי שפירקה את המודל היא ממשלת נתניהו - פעם כחלון ופעם ששינסקי ולא פחות חשוב - ועדת הריכוזיות. היא הצליחה יותר ממה שהיה נראה למרבית הציבור. חלק מזה קשור גם בהבשלה של תהליך טבעי בשווקים שצפוי להתעצם.
אם העולם יתאושש נצליח גם אנחנו
עם זאת ראינו עד כה סימנים מקדימים של שקט מפתיע לחיוב. התפרקות הפירמידות התחילה בדממה מפתיעה יחסית. גם ההפסדים של מיליארדי שקלים לפנסיה לא בהכרח יובילו לזעזוע מיידי במשק. יש שגורסים את ההפך. אבל הצרות עדיין עלולות להגיע בעיקר מאירופה. מה שכן, צריך ללמוד לקח חשוב מפירוק הפירמידות בעבור הפנסיה. לחוקק חוקים ותקנות שימנעו מהמוסדיים שמנהלים אותה מלקחת סיכונים מיותרים.
גם גוש היורו, שנראה לנו כמו "טוטאל לוס", מצליח איכשהו להזדחל באותו מצב כמה שנים. זה נכון שלא רואים את הסוף. אבל דווקא הנגיד החדש של הבנק המרכזי המדפיס את מטבע היורו, מריו דראגי, מתגלה כמישהו עם ראש על הכתפיים. הוא מרחיק אותנו מימיו של ז'אן-קלוד טרישה המנומם שלא עשה כלום והמיט אסון על הגוש. אם אירופה לא תתרסק והמשבר בה לא יתרחב, יהיה בכך די כדי לצלוח את שנת הבחירות שצפויה לנו.
אחרי הכל, השנה, מתישהו, יהיו בחירות. אם הן יהיו באמצע השנה העברית, כלומר לקראת פברואר, אלו יהיו חדשות טובות. כולם יתעסקו עד אז בסוגיות של בחירות ואחריהן תהיה ממשלה, שלמעט תרחישי קיצון, תוכל למשול ובעיקר לעשות את הקיצוץ הענק של 15 מיליארד שקלים.
אם לא תהיה החרפה מהירה במצבנו הכלכלי, שתוביל לגלי פיטורים, נוכל לעבור את 2013 בצורה סבירה. נכון שהצמיחה כבר לא מה שהיתה פעם. שהבור בתקציב גדול. שגל ההתייקרויות עלול להקשות. אך מנגד, אם כלכלות העולם יתחילו להתאושש, גם אנחנו נצליח להרים את הראש.