צוות של ארכיאולוגים בריטים, שחקר את תעלומת קבורתו של ריצ'רד השלישי, סבור שמצא בעיר לסטר עצמות ושיירי גופה, שעשויים בהחלט להיות אלה של מלך אנגליה, שתואר כגיבן מעוות ומעורער בנפשו, שרצח את שני אחייניו ועשה פשעים מחרידים נוספים.
בעוד שהחוקרים מצטנעים, ואומרים שרק עם השלמת בדיקות הד-נ-א ניתן יהיה לוודא שאכן מדובר בעצמותיו של המלך, הרי שיש מי שכבר שמנסה לחשב את מחירה? של ההלוויה הממלכתית שתיערך למלך.
ריצ'רד השלישי, שגולם בתרבות הפופולרית על ידי שחקנים רבים, הוא המלך האנגלי האחרון שטרם הובא לקבורה. החיפוש אחר הגופה נעשה במשך תקופה ארוכה, והתמקד בשבועות האחרונים באתר ארכיאולוגי מתחת למגרש חנייה בלסטר שבמרכז אנגליה.
לפי היסטוריונים, המלך ריצ'רד השלישי נהרג ב-22 באוגוסט 1486, בעת שרכב על סוס במערכה על בוזוורת', מוקד אחד הקרבות החשובים במלחמות השושנים. החיילים מבית לנקסטר לחמו נגדו בשליחות המלך הנרי השביעי, ירו בו חצים והלמו בראשו בגרזן. הם בזזו את הזהב שנשא בכיסים והפשיטו אותו מבגדיו. לאחר מכן הובילו את הגופה העירומה אל המנזר הפרנציסקני בגרייפריירס - כנסייה קטנה שהושמדה לאחר מכן בהוראת המלך הנרי השמיני. מפות שונות הראו שהמנזר שנחרב הוא נמצא כ-25 קילומטרים מהמקום שבו נערך הקרב שבו נהרג ריצ'רד.
צוות החוקרים, שהוקם באוניברסיטת לסטר, החל לחפור מתחת לחניון בחודש שעבר, והשבוע הודיע כי איתר בו שלד ושיירי גופה. על השלד אותרו סימני פגיעה, בעיקר בצלעות ובראש, המעידים בסבירות גבוהה כי ייתכן ומדובר בגופתו של המלך האנגלי. העצמות אותרו במצב טוב, בדיוק במקום שבו היו אמורות להיות - חדר המקהלה של המנזר. החוקרים אף גילו חץ מתכת שהיה נעוץ באחת הצלעות. בעמוד השדרה של הגופה ניכרת עקמת קלה, עובדה התואמת את התיאור לפיו המלך היה גיבן.
ריצ'רד השלישי שלט באנגליה במשך שנתיים בלבד, מ-1483 עד 1485. עיקר המידע לגביו מגיע מהמחזה הקומי-טרגי (והארוך למדי) של המחזאי וויליאם שיקספייר, שהועלה גם בישראל במשך עשרות שנים. המלך תואר במחזה כקנאי תאב-כוח וחולה-נפש, שסבל מגיבנת מכוערת, רמז עבה כפיל שנועד להבהיר לקהל שהמלך "עקום" גם מבחינה נפשית.
מתוך "ריצ'רד השלישי" של תיאטרון הקאמרי. את המלך מגלם איתי טיראן
תקופת שלטונו הקצרצרה של ריצ'רד השלישי ריתקה במשך שנים היסטוריונים, שניסו לאסוף כל עדות כדי להבין כיצד באמת נראו ימיו של המלך האנגלי האחרון שמקום קבורתו לא נודע. האם באמת רצח את אחייניו הקטנים, כפה עצמו על בת-אחיו, הכריז על גיסתו כזונה בעלת-אוב וביצע שורה אינסופית של פשעים מחרידים כדי לגנוב את הכתר?
ההערכה המקובלת כיום היא שהמחזה שחיבר שייקספיר עיוות חלק נרחב ביותר מהעובדות כדי לבדר את הקהל. המחזה נכתב לקראת שנת 1592, בימים ששלטו באנגליה בני טיודור, שתיעבו את משפחתו של המלך ריצ'רד השלישי, והשתמשו במחזות כדי להציגם באור גרוטסקי. פרט לתיאורים המוגזמים במחזה, כמעט ולא קיים תיעוד אחר על חייו של המלך. אחד הנימוקים לכך טמון בטענה שלאחר מותו של ריצ'רד, המסמכים הרשמיים של הארמון הושמדו בהוראת שונאיו. לפי נימוק אחר, שלטונו הקצר של המלך בכלל לא עניין את ההיסטוריונים של אותה תקופה.
לא בטוח אם אי-פעם יתברר האם ריצ'רד השלישי באמת היה פושע מטורף כפי שתואר, אך ייתכן שלכל הפחות, גילוי השלד יוכל לסייע בהבנת המראה החיצוני שלו. ציורים רבים שנעשו בהזמנתו אמנם הציגו אותו כגבר נאה, אך קל לדמיין מה היה מעולל המלך לאמן שהיה מצייר אותו כגיבן דוחה.
בסך הכל, אומרים חוקרים שליוו את המצוד אחר הגופה, ריצ'רד היה בעיקר לוחם אמיץ, שנקטל מפגיעת חץ משונן, ואולי גם ממכת גרזן. פרט לכך, חייו היו דומים לאלה של כל מלך בתקופתו: הוא עשה דברים נוראיים כדי לזכות בכתר, וכמו ברוב המקרים, לא חלף זמן רב אחרי מותו עד שדפי הההיסטוריו שוכתבו ונשחקו.
הדבר היחיד שמרבית ההיסטוריונים מסכימים לגביו הוא שריצ'רד השלישי היה ביש מזל, שגופתו הושלכה בחדרון מעופש. אולי זו אותה גופה ששרידיה התגלו כעת מתחת לחניון בלסטר, שם חנו עד לא מזמן כמה מכוניות יפניות לצד מכולת אשפה. כמו המחזה של שייקספיר, גם הסיפור הזה נשמע כמו טרגדיה קומית, ואם תיערך לעצמות הלוויה רשמית, כפי שמחייב חוק בית המלוכה, יהיה זה סוף קומי עוד יותר.