בית המשפט המחוזי בפתח תקווה קבע אתמול (חמישי) כי משרד הביטחון יפצה 18 חיילים לשעבר ב-36 אלף שקלים כל אחד, בעקבות תביעה שהגישו לפני מספר שנים בגין ניסויים שנעשו בהם לפני יותר מ-40 שנים, לבדיקת תרופות נגד גז העצבים.
למרות שמדובר בסכום הגבוה רק במעט מהוצאות המשפט של התובעים, עורך דינם איתן האזרחי אמר כי מדובר ב"הישג", משום שהמדינה התנגדה לשלם, ולו אגורה אחת. לדבריו, "זו הפעם הראשונה שחיילים שעברו ניסוי רפואי לא תקין זוכים לפיצוי כספי, שנכפה על המדינה".
החלטת בית המשפט היא, למעשה, קבלה של פסק גישור בין הפרקליטות, משרד הביטחון והמכון הביולוגי בנס ציונה מצד אחד, לבין החיילים מצד שני. זאת לאחר שבית המשפט המליץ להעביר את הסוגיה לגישור, בין השאר על רקע העובדה כי מסתמן הסדר דומה של פשרה בתביעה אחרת העומדת בבית המשפט, של חיילים שבשנות ה-90' בוצעו עליהם ניסויים לבדיקת חיסון נגד מחלת האנתרקס (גחלת).
בפסק הדין, קבע למעשה בית המשפט כי המדינה אינה אחראית לנזק שנגרם, לכאורה, לחיילים כתוצאה מהניסויים. מדובר בניסוי שבוצע על ידי המכון הביולוגי בנס ציונה וקצין הרפואה הראשי על קבוצה של 700 חיילים כדי לבדוק את השפעת התרופות על מערכת הדם שלהם. חלק מהחיילים היו באותה העת טירונים שהתנדבו לחטיבת הצנחנים, כאשר עוד בבסיס הקליטה והמיון נאמר להם כי התנאי לגיוסם לצנחנים יהיה בנכונותם ליטול את התרופות. החיילים סיפרו כי אחד המגייסים שלהם בבקו"ם היה סגן שאול מופז, לימים הרמטכ"ל ושר הביטחון.
לחיילים נאמר שמדובר בכדורים נגד מלריה
המדינה הכחישה כי תופעות הלוואי שהחיילים, לכאורה, סבלו מהן, נגרמו כתוצאה מהניסוי, וטענה עוד כי חלה התיישנות על התביעה, שהוגשה גם שלא על פי הנהלים. נשיאת בית המשפט, השופטת הילה גרסטל, שלאורך המשפט הביעה הזדהות ורחשה אמפתיה לתובעים, הסבירה בסופו של דבר כי היא ממליצה להעביר את הסוגיה לגישור.
עדים, אנשי המכון הביולוגי לשעבר, בהם ד"ר גד סיימון - וטרינר בהכשרתו וד"ר יעקב עשני, שפרשו מעבודתם במכון, העידו כי אכן הניסויים שנעשו לא היו ראויים. סיימון אף הודה כי לו הניסוי היה מבוצע היום, ניתן היה להעמידו לדין פלילי. עשני העריך כי הסבירות שתופעות הלוואי נגרמו לאחד החיילים בעקבות הניסוי היא של 51%. בפועל, אגב, הסתבר כי החיילים הונו על ידי מנהל הניסוי כשנאמר להם שמדובר בכדורים נגד מלריה.
בין השאר התברר כי חלק מהחיילים נדרשו לקחת את התרופות במינון גבוה של ארבעה כדורים ביום, כל כדור במינון של ארבעה גרם כל אחד. תרופה אחת פותחה במכון הביולוגי בנס ציונה, והאחרות נרכשו מחברת הכימיקלים האמריקאית "סיגמה". על התרופות, נאמר במפורש כי אין להשתמש בהן על בני אדם. כמו כן, נמסר בעדויות לבית המשפט, כי למנהלי הניסוי היה ידוע כי התרופות לא הצליחו בניסויים שנעשו על בעלי חיים במכון. למעשה, כל תהליך הניסוי היה בניגוד לאמנת הלסינקי, הקובעת כיצד יש לנהל ניסויים בבני אדם.
אחד התובעים, אבי יוגב, כתב לחבריו כי בעצם לא היה להם מנוס מלקבל את "המלצת" השופטת, משום שלדבריו, "זכייה במשפט תהיה, במקרה הטוב, 'הטלת אשמה על המדינה', על התנהלות הניסויים ועל סיום ההליכים, תוך הטלת הוצאת משפט ואגרה על התובעים. לגבי המדינה, הטלת האחריות היא ללא משמעות נוספת".