מאט ביסונט, לוחם בקומנדו הימי האמריקני שהשתתף בחיסול מנהיג אל-קאעדה, אוסמה בן לאדן, במאי 2011 בפקיסטן, ופרסם על כך ספר, התראיין לפנות בוקר (שני) לתוכנית "60 דקות" של רשת CBS.
ביסונט, חבר בצוות "אריות הים" (SEALS) שכתב את הספר תחת השם מארק אואן, סיפר כי החליט לכתוב את הספר, שעורר זעם בקרב בכירי הפנטגון, "כיוון שזהו אחד המבצעים המרשימים בהיסטוריה האמריקנית, והיה לי חשוב שהוא יסופר כמו שצריך בספר בפני עצמו".
ביסונט, שצוות הפקת התוכנית הסתיר את זהותו תחת מעטה איפור כבד וקולו עוות, סיפר כי היה בין שני החיילים הראשונים שנכנסו לחדר השינה של בן לאדן במתחם המאובטח בעיר אבוטאבד שבפקיסטן. "זו ממש לא הייתה משימת 'להרוג-בלבד'. הממונים עלינו הבהירו לאורך כל סדרת האימונים כי זו אינה משימת התנקשות. אמרו לנו 'אם אתם יכולים ללכוד אותו חי תעשו זאת'", הסביר ביסונט, שהפנטגון הודיע כי בכוונתו לבחון נקיטת הליכים משפטיים נגדו, כיוון שלטענת בכירי משרד ההגנה האמריקאי הספר שפרסם הכיל מידע מסווג. הוא הוסיף כי לכידת מנהיג ארגון הטרור חי הייתה האפשרות המועדפת על אנשי הצוות.
צפו בחלק הראשון של הכתבה
צפו בהמשך הראיון באתר "60 דקות"
לאחר ביצוע המשימה נפגשו חברי צוות 6 עם הנשיא האמריקני, ברק אובמה, שהביע התעניינות על פרטי המבצע. ביסונט סיפר כי אובמה שאל את חברי הצוות מי ירה במנהיג ארגון הטרור, אך "אריות הים" השיבו כי לא יגלו לו. "ללחוץ על ההדק זה קל. עשיתי זאת כמה מיליוני פעמים, וזה לא כל כך קשה. לכן אין זה משנה מי מאיתנו לחץ על ההדק. מה שחשוב זה שלביצוע המשימה בהצלחה נדרש כוח אדם רב הצוות, טייסי המסוקים ובעצם כל מי שלקח חלק במבצע", הסביר ביסונט את תשובת חבריו לאובמה.
כשנשאל אם הוא לא חושש שכמה מחבריו לצוות כועסים על פרסום הספר, אמר ביסונט כי הוא זכה לתמיכה מהם. "אחד מחבריי אמר לי לפני שהספר פורסם כי 'מי שיכול לספר על מה שקרה בצורה מדויקת, זה אתה'". ביסונט הדגיש כי "מטרת כתיבת הספר הייתה להעניק לקוראים אפשרות להרגיש איך זה להיות שם. בפירוש לא כדי לחשוף סודות".
"טייס המסוק הציל את חיי"
במהלך הראיון תיאר ביסונט את השתלשלות האירועים, בליל 2 במאי 2011 ליל החיסול. "המראנו כשעה וחצי לפני ההגעה למתחם שבו הוא הסתתר. שמעתי ברשת הקשר כי חצינו את הגבול ונכנסנו לשטח פקיסטן. אני זוכר שאמרתי לעצמי 'זה באמת קורה'", סיפר ביסונט, והוסיף: "הסתכלתי על חבריי לצוות וחצי מהם נמנמו. זו הייתה טיסה שארכה כשעה וחצי ולכן החבר'ה ניסו לתפוס תנומה קצרה". לקראת השעה 1:00 אחר חצות, הגיעו מסוקי הבלק-הוק למקום המסתור של בן לאדן.
"תוך כמה רגעים פתחתי את הדלת, התיישבתי כשרגליי מחוץ למסוק והסתכלתי כלפי מטה. זו הייתה נקודת תצפית טובה על המתחם. הבחנתי בבתים עם בריכה בחצר. המתחם לא דמה כלל לבקתות הבוץ שיש באפגניסטן", אמר ביסונט.
המסוק שבו טסו אנשי הצוות של ביסונט איבד גובה ונכנס לסחרור כיוון שחומות המבנה חסמו את זרימת האוויר תחת להבי הבלק-הוק. ביסונט סיפר כי הטייסים ניסו לייצב את כלי הטיס ובמהלך התמרון הוא החליק לקדמת המסוק. "אם חבר שלי לא היה תופס אותי, אפשר לומר שהייתי נופל מהמסוק", אמר. המסוק של ביסונט, שבו שהו חצי מאנשי הצוות, התרסק. התוכנית המקורית שתרגלו לוחמי הקומנדו נזנחה לטובת אלתור תוך כדי תנועה. "אני זוכר שבעת התרגולות הטייס הסביר כי אם ניאלץ לנטוש את המסוק, הוא ינסה להנחית אותו בחצר המתחם וזה בדיוק מה שהוא עשה". ביסונט סיפר כי הטייס הצליח להנחית את המסוק סמוך לחומות המתחם, מבלי לפגוע יתר על המידה בחברי הצוות שהיו בו. "כולם רוצים לפגוש את מי שירה בבן לאדן, אבל הייתי רוצה לפגוש דווקא את הטייס. רק בזכותו אני נמצא כאן".
"אל תרוץ אל המוות שלך"
הצוות של ביסונט התמקם בחצר המתחם, ואבטח את שאר הכוחות. "פרצנו את דלת הכניסה. הרעש שעשינו נטרל את גורם ההפתעה. הגענו לפתח עם שתי דלתות נעולות. בן-הזוג שלי במבצע שלף פטיש מהמנשא שלו וניסה לפרוץ את הדלתות אבל הן לא נפתחו. החלטתי להשתמש בחומר נפץ, וכשהוצאתי את לבנת החבלה מהתיק שלי, התחילו לירות לעברנו מתוך המבנה. בן הזוג שלי חיפה עליי ואני התרחקתי מהדלתות. השבנו אש אבל לא ראינו על מי אנחנו יורים. למזלנו, חברי לצוות הוא דובר ערבית, אז הוא קרא לאנשים בתוך המבנה. שמענו את בריח הדלת נפתח, וחששנו כי אדם עם חגורת נפץ או רימון יד מתקרב לעברנו. להפתעתנו ראינו מעבר לדלת אשה שהחזיקה בידיה ילד קטן. כמה ילדים נוספים התחבאו מאחוריה", תיאר ביסונט.
"חברי לצוות שאל אותה: 'איפה בעלך?' והיא אמרה 'הוא מת, יריתם בו'". ביסונט שם לב מאוחר יותר כי במהלך חילופי האש הוא נפגע בכתפו. "אחרי המבצע בדקתי את הציוד שלי, והבחנתי שקליע פגע בידית של מגזרי התיל שנשאתי עמי בתיק. הקליע כמעט חדר לגופי", הסביר. חמש דקות מרגע הפריצה לבית, ביסונט וחברי החוליה שלו סיימו לסרוק את הקומה הראשונה במבנה. בזמן שיתר חברי הצוות נכנסו לבית, אדם נוסף החל לירות לעברם, בעוד אשה ניסתה לגונן עליו. "כל הנשים שם היו עוינות, זה היה שונה מאוד ממה שראינו בעירק או אפגניסטן", אמר ביסונט. הצוות ניטרל את היורה וסרק את הקומה השנייה. בשלב זה, צוות הפריצה נפרש בטור אחד, כשביסונט עומד מאחורי ראש הצוות שמוביל את שאר הלוחמים. על פי המודיעין שהיה בידיהם, בנו של בן לאדן, חאליד, התגורר באותה קומה. "הכל היה חשוך ושקט. ראש הצוות הבחין באדם שהציץ מעבר לפינה והסתתר מיד. הוא לחש: 'חאליד, חאליד', והבחין באיש מציץ שוב. הוא ירה ופגע בו", אמר ביסונט. לדבריו, "הסיטואציה שהיינו בה לא דומה למה שרואים בסרטי הקולנוע. בסרטים כולם צועקים ויורים לכל עבר, אבל אנחנו פועלים בשקט ובאיטיות. יש לנו אמרה בצוות - 'אל תרוץ אל המוות שלך'".
וידוא הריגה לבן לאדן
ראש הצוות התקדם והבחין באדם נוסף. האיש, שבדיעבד התברר כלא אחר מאשר אוסמה בן לאדן בכבודו ובעצמו, הציץ מעבר לקיר החדר שבו הסתתר. כמו בנו חאליד, הוא נורה ונפגע על ידי הלוחם המוביל. "אריות הים" סגרו את החשבון הפתוח של האומה האמריקאית עם ראש ארגון הטרור מ-11 בספטמבר 2001. ביסונט סיפר כי כשנכנס לחדר, ראש הצוות זינק על שתי נשים שעמדו ליד גופת בן לאדן והצמיד אותן לקיר המרוחק משאר הלוחמים, כי חשש שהן נושאות חגורות נפץ עליהן. "אני והלוחם שהיה מאחוריי ירינו על בן לאדן כמה פעמים כיוון שהוא עדיין זז", אמר ביסונט, והסביר כי בזמן הפעולה הוא וחבריו לא זיהו כי מדובר בבן לאדן. "זה יכול היה להיות כל אחד אחר, אבל זה לא משנה, המשכנו לסרוק את החדר".
לדבריו, "דמיינתי אותו מבוגר מכפי שהיה באמת. הזקן שלו לא היה אפור כלל. למדתי עליו זמן רב, התבוננתי באלפי תמונות שלו ובכולן הזקן היה אפור, אבל כשהוא שכב שם זקנו היה שחור. זיהתי אותו לפי הגובה שלו, הוא היה מאוד גבוה". במהלך המבצע צמרת הממשל האמריקאי עקבה בדריכות אחר "אריות הים". לפני שהם דיווחו לנשיא אובמה ולשאר הבכירים כי בן לאדן חוסל, הם החליטו לוודא זאת בעזרת בני המשפחה של מנהיג ארגון הטרור. "אחד מחברי הצוות ניגש לילדה הצעירה ביותר ששהתה בבית, לקח אותה לחדר שבו שכבה הגופה ושאל: 'מי זה?'. הילדה השיבה: 'אוסמה, אוסמה בן לאדן'".