חדשות: כולם מדברים על תקיפה, אף אחד לא מדבר על מופז

אחת לכמה שבועות מופיעים אצל קברניטי המדינה בעבר ובהווה תסמינים של מחלה שזכתה לכינוי "הפטפטת האירנית". בעוד קצב התקנת הצנטריפוגות ואיומי האייתוללות למחוק את ישראל הולך וגובר, כך גם מתרוקן שעון החול של מה שמוגדר כאיום הקיומי הגדול ביותר על מדינת ישראל. ראש הממשלה מתריע על שובה של שנת 1939, בזמן ששר הביטחון נזכר בסכינים המונחות על צוואר, ובתווך מתווכחים כל הגנרלים על הפתרון הנכון לדילמת "פצצה או הפצצה". העולם מתבונן בזוג המלכותי ומנסה להבין אם מדובר מדובר במשיחיות, בבלוף, בלוחמה פסיכולוגית, או בכסת"ח לוועדות חקירה והציבור בישראל מקבל מנה מתוזמנת וקבועה של תרחישי אימה על מתקפות טילים, מחסור בערכות מגן ומאות הרוגים.

כמעט שאין דבר שלא נאמר על מהפכת הפייסבוק, שמאפשרת לאזרח הפשוט להתבטא, לחשוף ולהעלות דברים על סדר היום. ב-2010 היתה זו עדן אברג'יל, ובקיץ שעבר – דפני ליף וחבר מרעיה למחאת העגלות והקוטג', שצמחו היישר מהפייסבוק לפתיחת המהדורות המרכזיות. בשנה האחרונה התגברה המגמה אף יותר: נושאים כמו הדרת נשים, התעללות בבעלי חיים, אלימות שוטרים, יוקר המחייה, התבטאויות גזעניות בסוגיות שונות - כל אלה הצמיחו "ממים אינטרנטיים", דיונים סוערים וגיבורי פייסבוק זמניים שמילאו את אתרי החדשות באופן יומיומי. הקרב הפוליטי על הלייקים התגבר אף הוא, וכלל דיונים אובססיביים של יאיר לפיד עם תומכיו וראש ממשלה וירטואלי חדש שזכה לכינוי "ביבי גאמפ". כך, אחרי הפוליטיקאים והסלבס, גם עורכי האקטואליה נאלצים לעקוב מקרוב אחרי עדכוני הפיד, שמא משם תצמח הכותרת הראשית הבאה.

צריך לומר את האמת - הסתדר לשלי יחימוביץ'. בשלהי הקיץ שעבר, על גלי המחאה החברתית, היא זכתה בראשות מפלגת העבודה הפוליטיקאית היחידה שמאז ומתמיד הניפה דגל כלכלי-חברתי. תשכחו משתי מדינות לשני עמים, התנחלויות ושאלות של דת ומדינה - גלי הפיטורים, הגזירות וההתייקרויות, סיפקו בשנה האחרונה ליחימוביץ' אינספור הזדמנויות לאתגר את השלטון ולפרוש את המשנה הסוציאל-דמוקרטית הסדורה שגיבשה בשבע שנותיה בפוליטיקה וקודם לכן כעיתונאית. "הי זאת שלי", השכילה יחימוביץ' למתג עצמה ברשת, ובכך פתחה חזית נוספת של קרבות לייקים עקובים מדם מול "קינג ביבי". כעת, נותר לה רק להחזיק אצבעות שהבחירות יוקדמו ככל האפשר, וכל האהדה הציבורית הזו אכן תתורגם למנדטים, לפני שתצטרף לרשימת המנהיגים הכושלת שמפלגת העבודה אכלה בעשור האחרון.

"מכת המדינה" החביבה ביותר על הפוליטיקאים הישראלים בשנה האחרונה היתה ללא ספק בעיית המסתננים. ראש הממשלה, שרים בכירים, ח"כים וראשי הרשויות המקומיות - כולם לקחו חלק בקלחת ההתבטאויות על הסכנה הנשקפת לאופי היהודי והדמוקרטי של המדינה כתוצאה מ"שיטפון" המהגרים הבלתי חוקיים שהציף את ישראל. אך מעבר להצהרות המתהלמות, המאמץ המרוכז שהובילה הממשלה בניסיון להתמודד עם התופעה אכן נותן אותותיו, ועם הנתונים האחרונים - שמעידים על ירידה של 80-90% בחודשיים האחרונים במספר המסתננים הנכנסים - קשה להתווכח. ההתקדמות בבניית גדר הגבול במצרים, בשילוב גירושם מרצון של תושבי מדינות עמן מקיימת ישראל קשרים דיפלומטיים, וכן בשילוב מדיניות חקיקה, אכיפה, מעצר, וקנסות כלכליים כבדים על מעסיקים - הורידו את מספרי השיא עליהם התריעה רשות האוכלוסין מ-2,100 בחודש מאי לכ-200 מסתננים בלבד בחודש שעבר כך שאין ספק שתופעת המסתננים הולכת ונעלמת.

העלאת מחירים, החמרת האכיפה, והגבלה נוספת של עישון במקומות ציבוריים – בשנה האחרונה ספג ציבור המעשנים בישראל שורה של תקנות וגזירות הפוגעות בחירויותיו, כחלק ממלחמת חורמה שהכריזה הממשלה בתופעה. המטרה אמנם ראויה – צמצום העישון בקרב ילדים ונוער ומניעת נזקי עישון פסיבי, אך בינתיים, הפכו חייהם של צרכני הטבק לקשים מנשוא. צו ממשלתי מחודש מאי האחרון הרחיב את האיסור על עישון בפאבים ובבתי קפה גם לתחנות האוטובוס, הרכבת, ועוד - ובמקביל, שורה של הגבלות שיווק הוטלו על יצרני הסיגריות, כך שנאסר לחלוטין על פרסום בעיתונים ובאינטרנט. השיא הגיע בחודש שעבר, עם הגדלת המיסוי על הסיגריות ועליית מחיר חפיסה ב-2-3 שקלים. מי שממש חייב סיגריה יכול לקפוץ לאיצטדיונים – שם עדיין מותר לעשן בישראל, ולהתנחם בכך שתמונות הזוועה שמעטרות את חפיסות הסיגריות ברחבי העולם, טרם עשו עלייה לארץ הקודש.

שלוש השנים של "קדימה" בראשות האופוזיציה ייזכרו לדיראון עולם כמחזה קודר של ספינה טובעת המאבדת מנדטים בקצב מסחרר. אך בשנה האחרונה - בהובלת שאול מופז - התהום התקרבה ביתר שאת. בחודש מרץ זכה הרמטכ"ל לשעבר בראשות המפלגה, אך פחות מחודשיים אחר כך הוכנע על ידי הסקרים, והובל לתוך ממשלת אחדות עם אויבו המר נתניהו, שלא בחל באמצעים כדי לרמוס את כבודו. מופז דיבר על אחריות לאומית - אולם בתום חודשיים התברר כי חוק טל כשל, על שינוי שיטת הממשל אין מה לדבר, והגרעין האירני? לא מופז הוא שימנע את המראת המטוסים הישראליים. פארסת האחדות המיותרת ריסקה את קדימה בסקרים, אך בעיקר פוררה סופית את אמינותו הציבורית של מופז, וקיבעה את דמותו כטרמפיסט אופורטוניסט. לאחרונה, שוב בתפקיד ראש האופוזיציה, שב מופז לתקוף בחריפות את נתניהו ואף הצליח לסכל (לעת עתה) את מאמצי הפילוג והבחישות בקדימה. עם זאת, נסיקתם המתמדת של לפיד ויחימוביץ' מסמנת שאחרי עשר שנים בפוליטיקה, חלום האלטרנטיבה הולך ומתמוגג.

זה שעלה וזה שירד בתחום התרבות
זה שעלה וזה שירד בתחום הספורט