פוסט פוליטי: נתניהו מעדיף את ערוץ 10 חי וחלש

עם כינון ממשלתו מינה ראש הממשלה, בנימין נתניהו, את השר יולי אדלשטיין לממונה על רשות השידור. אדלשטיין החל לפעול לקידום הרפורמה ותהליכי ההבראה של הגוף הציבורי. חודשיים מאוחר יותר התפטר מתפקידו יו"ר הרשות, משה גביש, ואדלשטיין החל לחפש לו מחליף. הפור נפל על אמנון דיק, לשעבר מנכ"ל בזק. אדלשטיין חשב שניסיונו, כישוריו וחוסר הזדהותו הפוליטית של דיק יביאו להאצת תהליכי ההבראה. אבל אז הגיע איתות מהלשכה. יש בעיות עם אמנון דיק. גורמים המעורים בפרטים מספרים שחטאו הוא קרבה שמייחסים לו בקרבת נתניהו לציפי לבני וקדימה, רחמנא ליצלן. לאחר מספר חודשים שבהם השתנתה שוב ושוב ההחלטה בעניין דיק, החליט אדלשטיין להחזיר את תיק רשות השידור לנתניהו. כנראה שהוא הבין שאין כוונה אמיתית לתת לו לנהל את רשות השידור. בהודעה שנמסר מלשכת נתניהו באותם ימים נכתב שאדלשטיין פורש כדי להתגייס למאמץ ההסברתי בעניין האירני ובהשלכות של דו"ח גולדסטון, וש"ראש הממשלה יקבע בהמשך את המתכונת החדשה שבה תטופל רשות השידור".

שנתיים וחצי חלפו מאז שהתיק חזר ללשכת נתניהו. הנושאים שעל הפרק בוערים: הטיפול בנושא האירני, האביב הערבי משנה סדרי עולם מסביב לישראל, והמצב הכלכלי נראה בכי רע. והיכן נמצא תיק רשות השידור? עדיין עמוק בכיס של לשכת ראש הממשלה. אף לא אחד מהשרים קיבל את התיק, על אף שיש לא מעט שהיו שמחים לקחת אותו לידיהם. "המתכונת החדשה" שבה מטופלת רשות השידור היא שהכוח נשאר בידיים של נתניהו ואנשיו. אדם שיחסיו עם נתניהו עלו על שרטון סיפר לא מכבר, שאחד ממקורבי ראש הממשלה פעל לכך שבתור עונש הוא לא יעלה לשידור בקול ישראל. הנה דוגמה למה "המתכונת החדשה" היא אחלה מתכונת. לכן כדאי לשאול את האנשים בקרבת נתניהו, אשר מיתממים לגבי האחריות שתולים בו באשר לגורל ערוץ 10 ואף מייחסים לו מניעים זרים, האם הם לוקים בשכחה? האם אינם מודעים לעובדה שהבוס שלהם עוסק באובססיביות בעסקי התקשורת ומייחס לה חשיבות עליונה? האם גם הם לא חשים באי נוחות מכך שבמקביל לדיון בפריסת החובות של ערוץ 10 במשרד האוצר, מתנהל הליך בוררות בין הערוץ לראש הממשלה ושר העל לאסטרטגיה כלכלית?

מצד שני קשה להתעלם מהקשיים הכלכליים שמלווים את הערוץ מיום היווסדו. בשנים האחרונות, היוזמות וההקלות שניתנו לו באו דווקא מכיוון אנשים המקורבים לנתניהו. דחיית החובות הקודמת, לדוגמה, אושרה בוועדת הכלכלה בעת שבראשה ישב ח"כ אופיר אקוניס, דוברו של נתניהו בעבר. אקוניס אף העלה יוזמה לפני מספר חודשים - שחובות הערוץ יומרו במחויבויות תוכן. בפגישה שנערכה מוקדם יותר השבוע התבקשו ראשי ערוץ 10 להציג תכנית כלכלית שתאפשר את קיום הערוץ בבטחה בשנים הקרובות. אנשי האוצר לא היו שבעי רצון ממה ששמעו.

ולמרות זאת בסופו של דבר, טוענים גורמים פוליטיים שמכירים את הנושא מקרוב, ראש הממשלה לא ייתן לערוץ ליפול משתי סיבות עיקריות: האחת, לא טוב שערוץ מסחרי שניתן בחינם לתושבי המדינה נסגר במשמרת שלך. אפשר להאשים את כל העולם, אבל חוסר התפקוד עלול להידבק גם בך. בנוסף, ערוץ שנתון בקשיים כלכליים ותלוי בראש הממשלה זה הרי המתכון הבדוק לעיתונות קצוצת כנפיים וכסוסת ציפורניים. אולי נתניהו חושב שמה שעובד לו טוב בערוץ הראשון יעבוד גם בערוץ 10. הכתבה של רביב דרוקר ששודרה שם השבוע, וחשפה בעיות במנגנון של מרכז הליכוד, אולי מבשרת שמחכה לו הפתעה.

ועוד נקודה למחשבה אחרונה לשרים וח"כים מהליכוד שממלאים את פיהם מים ולא יוצאים להגן על ראש הממשלה בנושא ערוץ 10. נתניהו, מספרים בסביבתו, מתקשה להבין את דרך פעולתכם. הוא גם לא מתכוון לשכוח מי עמד לצדו בעת ההיא, ומי חיפש את כל הסיבות שבעולם מדוע לסכור את פיו.

את העיתונות המדממת נתניהו עוד יפגוש בגדול לקראת הבחירות הבאות. אם לא יתרחש לפניהן מהלך צבאי משמעותי, תתקיים כאן מלחמת עולם על סדר היום. ראש הממשלה ושר הביטחון יבקשו להביא את הבוחר לקלפי כששאלות ביטחוניות טורדות את מנוחתו. שלי יחימוביץ', יאיר לפיד ושאר המפלגות מהמרכז שמאלה ינסו ללכוד את תשומת הלב הכלכלית-חברתית. העיתונאים במערכות המצומצמות והמקוצצות ידווחו, ישדרו, יצלמו ויערכו הפעם מדם ליבם. המובטלים לא יהיו עוד רק עובדי מפעלים בפריפריה, אלא חברים מהדסק, שבימים אלה מפוטרים בהמוניהם.

ראש הממשלה, שתמיד מוצא סיבה להיות לחוץ, מוטרד מאוד מהשפעת המצב הכלכלי על תוצאות הבחירות. (אגב, שר בכיר שאף אחד לא מטיל ספק בחושיו הפוליטיים, אומר: "יהיו הבחירות מתי שיהיו, הן יסובו סביב הנושא החברתי-כלכלי").

למרות שהסקרים האחרונים העמידו את הליכוד סביב ה-30 מנדטים, החיבור בין גזירות כלכליות לעופר עיני ושלי יחימוביץ' עלול לייצר לנתניהו בעיה אמיתית. את דיוני התקציב הוא דחה כמה שאפשר, אבל שעון החול הולך ואוזל. תשובות למיני-אולטימטום שהציב לשותפותיו – תגידו מראש אם אתן איתי עד הסוף או לא – הוא טרם קיבל. גורמים בקואליציה מספרים שהם מתקשים להבין ממנו מה הולך לקרות. בשיחות עמו הוא אומר דברים כלליים. את אנשיו הוא שולח לשיחות גישוש מפורטות יותר, אבל בהכירם את הלקוח הם יודעים שעד שלא יורדים לפרטי פרטים אין על מה לדבר. הרי אפשר לקצץ במקום אחד ולפצות ממקום שני. את הקלפים האלה שומר נתניהו קרוב לחזה. "אף אחד לא ראה את התקציב", אומר בכיר באחת השותפות הקואליציוניות. "אנחנו רוצים לראות מה טמון בו. הולכים להנחית על הציבור גזירות, אבל איך אפשר להכריע בלי לדעת על חשבון מי זה בא? במשך שנים גילינו אחריות קואליציונית, אז למה דווקא עכשיו נתניהו מצפה שנקנה חתול בשק? זה פשוט זלזול בשותפים הקואליציוניים". "ובכלל", מסביר שותף אחר, "נראה לי שעוד לפני שראש הממשלה מודאג מאיתנו הוא מוטרד מההשפעה שתהיה לגזירות על הבוחרים של הליכוד. הרי זה יפגע בהם לא פחות מאשר בנו".

הכנסת הזו הוכיחה כבר הוכיחה כישורי לוליינות מרשימים בכל הקשור לשרידותה, אולם עם ההתנגדויות של ישראל ביתנו וש"ס לתקציב, במקביל לפחדיו של נתניהו מנחת זרועם של בוחרי הליכוד, פיזור הכנסת נראה קרוב מתמיד. "ישראל ביתנו ערוכה לבחירות בכל זמן נתון, אבל אנחנו חושבים שזו לא העת", אומרת מזכ"לית ישראל ביתנו, ח"כ פאינה קירשנבאום, "אם יהיה דיון פתוח עם הסיעות תוך כדי נכונות להעביר את התקציב אנחנו נשתף פעולה. אבל אם נתניהו חושב שנתמוך אוטומטית בתקציב בלי לדעת מה יש בו הוא טועה. והאחריות להקדמת הבחירות במקרה הזה תיפול עליו".