הודו היא ככל הנראה המדינה בה מספר הפרות הוא הגדול בעולם, אך דווקא בה, עובד עדיין רוב משק החלב בשיטות עתיקות. עם זאת, ייתכן שאנו עומדים בפתחה של מהפכה: הקיבוצניקים הישראלים נקראו לדגל, ושתי חברות ישראליות החלו בימים אלו בתכנון והקמה של עשר רפתות משוכללות בתת-היבשת.
לפי האמונה ההינדית, הפרות הן חיות קדושות, ובחוקה הפדרלית של המדינה עוגנו חוקים המגינים עליהם - חוקים שאנשי התכנון של החברות הישראליות, שקיבלו עליהם להקים את הרפתות, נאלצו להתאים עצמם אליהם. מנהל "א.ב מתכננים", אחת משתי החברות, הסביר כי בין מכלול הפרטים, הם נדרשו לתת מענה לצורך ביחס מיוחד, גם לפרות בוגרות: "אלו רפתות המותאמות במיוחד לשוק ההודי, וליחס המיוחד שלהם לפרות", הסביר המנהל, קובי בוגין. "הרפתות יכילו הוסטלים לפרות מבוגרות שישמשו כבתי אבות שבהם יקבלו הפרות הקשישות טיפולים מיוחדים".
אמצעי חליבה מתקדמים
כאמור, משק החלב במדינה האסייתית עובד בשיטות עתיקות: רפת ממוצעת בהודו מכילה מספר פרות מצומצם - בין שתיים לארבע בהמות. תכנון הרפתות יהיה לפי דגמים של משקים שיתופיים, בהם תוכל כל רפת לספק מענה לכמאה פרות. כך, ייווצר שיתוף פעולה בין החקלאים ויתאפשר למגדלי פרות להגדיל את משקיהם.
ההסכמים להקמת הפרויקטים נחתמו בסבב פגישות של החברות הישראליות, עם נציגים בכירים משלוש מדינות בהודו: ראש ממשלת גואה, מנוהר פאריקאר; שר התעשייה והתעסוקה של מהרשטרה, נריאן ראנה; ופקידי ממשל בכירים בממשלת גוג'ארט.
החברה הישראלית השנייה השותפה למיזם, חברת "אפימילק" מאפיקים, תספק לרפתות שורה של מערכות ומוצרים, שישמשו בין היתר לייצור חלב ולאחזקתו באמצעים מתקדמים, ולמתן שירותי מחיה משופרים לפרות. החקלאים ההודים ביקשו לשלב בפיתוח המערכות אמצעים להזעקת רפתנים לפרה, במקרה שהיא נמצאת במצוקה כלשהי, אפילו הקטנה ביותר, כמו הטרדה מצד בעלי חיים אחר או מצוקה כתוצאה ממחסור במזון מתאים.