כציוני, המכונה על ידיך, חמינאי, משום מה, "זאב צמא דם" אני רוצה לומר לך שאויביך הגדולים ביותר ישבו בוועידה שערכתם למדינות ה"בלתי מזדהות". כיוון שאתה כנראה חי בבועה ויודע מעט מאוד על מה שקורה אצלך בבית, על בילויי הצעירים, על בריחת המוחות, על השנאה הגדולה לחבורת הישישים המבקשת להסיג לאחור אנשים מלאי חיים המצפים לרגע שהרוח תישא אתכם, אני מסב את תשומת לבך: העובדה ששונאיך מחאו לך כפיים אינה הופכת את האירוע לסיפור הצלחה.
הם באו לטהרן מסיבות שונות. בעיקר משום שחשבו שאחרים יגיעו ולא רצו שמקומם ייפקד. הם לא הבטיחו לך דבר, ומרגע שעזבו את שדה התעופה לא הפסיקו ללעוג להצגה שערכתם עבורם, כולל הסיור המופלא באתרי הגרעין. הם סופרים את ימיכם. מקווים שב-12 ביוני בשנה הבאה תחששו לזייף את תוצאות הבחירות לפרלמנט וכוח חדש יקום בפוליטיקה האירנית. הם מקווים שהנשיא הבא יהיה מישהו שיהיה אפשר לדבר איתו. הם יודעים שהעם האירני לא ישאירכם עד אין סוף. קרא נא את "לקרוא את לוליטה בטהרן" ושורה ארוכה של ספרי גולים אחרים כדי להבין שמכנסי הג'ינס מתחת לגלימה השחורה ינצחו, בסופו של דבר, את הגלימה.
אפשר לספור את הרגעים לאחור
בעולמך לא היתה שואה, ולא היו רדיפות, והורינו הגיעו לכאן רק כדי לגזול מה שלא הגיע להם, ולרדות בעם שחי כאן בשלווה תחת תאנתו. אפילו באן קי מון (שהחליט - אלוהים יודע למה - כי אסור לו להיעדר מן הכינוס הפתטי הזה של מדינות שכבר מזמן אינן יודעות עם מה אינן מזדהות) לא יצליח להסביר לך מהו הסיפור האמיתי. יכול להיות שפשוט חבל על הזמן.
אנחנו נצטרך לדעת שאתה שם, לעת עתה, מבקש לראות בהיעלמותה של מדינה אחרת, החברה כמו מדינתך בארגון האומות המאוחדות (אף שהארגון הזה כבר מזמן היה חייב להקיא אותך מתוכו), ולעשות כל מה שאפשר שממשל כזה, המאיים על שלום העולם, המסוכן לאזור שבו הוא חי, והמאמלל את אזרחיו, יסיים את תפקידו ויפנה אותו לאירנים הרוצים בטובת עמם ובחירותו.
התבוננתי בפניהם של משתתפי הוועידה. רבים מהם מוכרים לי היטב משיחות בארבע עיניים. אני יודע מה הם חושבים על הממשל שבראשו אתה עומד ומה הם חושבים על מי שאתה מכנה "זאבים צמאי דם". יכול להיות שאינם אוהבים אותנו. הם בוודאי חושבים שלא עשינו מספיק כדי להגיע להסדר עם הפלסטינים. הם מתנגדים בכל ליבם להתנחלויות, אבל אם יצטרכו להחליט עם מי להישאר בחדר אחד, הם יעדיפו "זאבים צמאי דם" על פי אווילים קשישים, המנותקים מן העולם ומבקשים להחשיך אותו.
הניצחון שלך מזכיר לי את ניצחונה של הילדה המכוערת בכיתה המצליחה להביא את רוב התלמידים למסיבה שלה בזכות הקייטרינג. אל תשגה באשליות. אפשר לספור את הרגעים לאחור. סופך וסופם של חבריך לא יבואו מאיום חיצוני אלא מהאנשים השקטים ברחובה של טהרן, אשר השלמתם עם התנהלותכם מסתיימת והולכת. שום ועידה לא תמנע זאת. שום התלהמות מפיך לא תעצור את זה.