פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      אתגרי המערכת: לימודים והישגים, אך גם חינוך וערכים

      שנת הלימודים שנפתחה השבוע מביאה עמה אתגרים שונים. שמואל אבואב מסביר למה תלמידי ישראל צריכים להשתתף במבחנים הבינלאומיים, אבל גם לקחת חלק במשימות חברתיות משמעותיות

      עם פתיחת שנת הלימודים, יום חגה של מערכת החינוך, מתבקש מבט על שלושת האתגרים העיקריים שבפניהם עתידה מערכת החינוך לעמוד בשנה זו ובשנים הבאות.

      האתגר הראשון הוא האתגר הלימודי-הישגי, והדרך להצלחה בו עוברת בתחנות החובה של מבחני ההשוואה הבינלאומיים. זאת על אף הטענה כי השתתפות במבחנים אלה פוגעת ברצף הלימודים והופכת אותם להתכוננות ארוכה לבחינה אחת.

      מבחנים אלה אינם אלא מחקר מקיף רב-מדינתי, המשווה משתנים של רקע ועמדות במדינות שונות בעולם, מתוך מטרה להבין מה מביא להישגים לימודיים גבוהים, ולהסביר אותם באמצעות משתנים קבועים, דוגמת המדיניות הבית-ספרית, האקלים הבית-ספרי, עמדות התלמידים כלפי תחום הדעת, מספר שעות הלימוד ועוד.

      עצם ההשתתפות במבחנים אלה מאפשרת להתמקד בכשלים המונעים הישגיות גבוהה מתלמידי ישראל ולהתמקד בתיקונם. אתגר הלימוד וההישגיות, אפוא, עובר בהשתתפות קבועה במבחנים, הסקת מסקנות מערכתיות מתוצאותיהם ושמירה על גרף השתפרות קבוע, כתוצאה מיישום המסקנות.

      לממש את הפוטנציאל הגלום בתלמיד

      האתגר השני הוא האתגר החינוכי-ערכי, והדרך להצלחה בו עוברת בהפיכת בתי הספר מבתי לימוד והישג, לבתי לימוד, הישג, חינוך וערך. "הרס איטי, אך מתמיד, של התאים הבריאים", כתב ביומנו לפני שנות דור שר החינוך לשעבר יגאל אלון, "פוקד את החברה הישראלית בעקבות ההגמוניה של ההישגיות, המחנכת לתחרות שלוחת רסן, על חשבון רמתה של הסולידריות והעזרה ההדדית. סופה, לעיתים קרובות, חיים קלוקלים, המותירים אחריהם לוחות שבורים וסולמות ערכים משובשים עד לאין היכר".

      כדי לעצור את ההרס האיטי אך מתמיד של התאים הבריאים, שמפניו התריע אלון, צריכה מערכת החינוך לתבוע מהתלמידים עמידה במשימות חברתיות שיישאו ערך ומשמעות ויהוו חלק בלתי נפרד מההישגיהם הלימודיים: כל תלמיד מכיתה ו' יבצע משימה חברתית אישית, כל כיתה תבצע משימה חברתית כיתתית וכל בית ספר יבצע משימה חברתית בית ספרית, לבל ישתבשו סולמות הערכים עד לאין הכר.

      יום הראשון ללימודים בשער הנגב, אוגוסט 2012 (דייב בוימוביץ')
      פתיחת שנת הלימודים, השבוע בדרום (צילום: דייב בוימוביץ)

      האתגר השלישי הוא התאמת בתי הספר, בחלקם הגדול מבנים שנבנו בשנות ה-60 וה-70 של המאה הקודמת, לסביבה הטכנולוגית המתקדמת של ימינו.

      בקרוב יאבד הכלח על לוח, גיר וילקוט מתפקע ממחברות. במוסדות החינוך המובילים כבר תופסת את מקומם סביבת למידה מתוקשבת ודיגיטלית, מקושרת לרשת האינטרנט, נגישה למאגרי מידע, עשירה בתוכנות סריקה, צריבה והדמיה ומנהלת את הלמידה בכלים הטכנולוגיים המתקדמים, שמבוגרי מערכת החינוך מצופה כי ישלטו בהם.

      העברת מערכת החינוך הממלכתית לסביבת למידה מתקדמת, תאפשר לסגלי ההוראה לעצב תהליכי למידה מתקדמים שיכללו רכישת מיומנויות אחזור מידע ממאגרי מידע, עיבוד וניתוח של מידע והצגתו בדרכים מגוונות. סביבת למידה שכזו תספק גירוי ממשי ליצרי הסקרנות והדעת ותעודד את הלומדים לבחור תכנים, לבחור דרכים לעיבוד התכנים, לערוך ביניהם השוואות מבוססות ולגזור מתוכם מסקנות אמיתיות.

      בזו הדרך ייצא מהכוח אל הפועל מלוא הפוטנציאל הגלום בתלמיד ובאדם הישראלי הצעיר, ושאותו על מערכת החינוך לממש.

      שמואל אבואב כיהן כמנכ"ל משרד החינוך