ספורט נכים: ניצחון הרוח והנפש

חיים בר
29/08/2012

היום תיפתח אולימפיאדת הנכים בלונדון, או בשמה הרשמי - המשחקים הפראלימפיים. רגע לפני הדלקת הלפיד כדאי להיזכר כיצד לפני כמה שבועות בלבד ציקצקנו כולנו בלשוננו לנוכח הישגי המשלחת הישראלית לאולימפיאדה ולהכות על חטא לנוכח ההתעלמות המתמשכת של הציבור, ורוב הזמן גם של כלי התקשורת, מספורטאים נכים אמיצים, שחלקם הגדול נתנו את גופם ואת נפשם למען המדינה במערכות ישראל.

עוד בוואלה!

בעקבות ביקוש גובר לטיפול יעיל בכאב: בי-קיור לייזר במבצע מיוחד

מוגש מטעם בי קיור לייזר
עכשיו תורם. הספורטאים הנכים ממריאים ללונדון(צילום: קובי אליהו)

רוב הספורטאים במשלחת זו הם נכי צה"ל שתרמו מגופם ומנפשם למדינת ישראל, ואינם מבקשים מאום זולת דבר אחד - הכרה רחבה יותר. זכורה לי הגאווה הלאומית שהביאה עימה השחיינית, נכת צה"ל, קרן ליבוביץ', באולימפיאדת סידני 2000, עת שריגשה מדינה שלמה. אני משוכנע שהספורטאים הנכים זכאים להכרה מצד המדינה, התקשורת והציבור כפי שזוכים לה ספורטאים בריאים המייצגים את המדינה באולימפיאדה.

נוסף על ההתמודדות עם יריביהם על מגרשי הספורט, נדרשים ספורטאים אלו להתמודד מדי יום ומדי שעה עם מגבלותיהם. הם משקיעים את כל מרצם לילות כימים בכל מזג אוויר כדי להגיע לאולימפיאדה, ומניסיון העבר הם גם זוכים בהישגים מכובדים ביותר, וכך אני מקווה שיקרה גם השנה.

ריגשה מדינה שלמה. קרן ליבוביץ'(צילום: GettyImages)

בעבור הנכים המשתתפים במשחקים הפראלימפיים הספורט אינו בונה אופי - הוא מגלה אותו. ואכן הספורט מאפשר להם לגלות לא רק את הכוחות הפיזיים הגלומים בהם, אלא גם את תעצומות הנפש וכוחות הרוח המצויים בהם. במשחקים הפראלימפיים הספורטאים המופלאים הללו זוכים להתעלות מעל המגבלה הפיזית ולהעצים את רוחם. הם אמנם נפצענו בגופם אך רוחם נשארה איתנה.

הייחוד בספורט הנכים הוא הדגש המושם על התגברות על כל מכשול. שוו בנפשם נכה צה"ל אשר התעוור בעת קרב מול מחבלים, מסיים ריצת 42 ק"מ. דמיינו טייס קרב שנפגע בעת פעילות מבצעית במלחמת לבנון השנייה ונותר משותק בשתי רגליו, המשחק טניס כשהוא מרותק לכיסא גלגלים. כל אחד מהספורטאים הללו הוא דוגמה ומופת לניצחון הרוח על הגוף ולחוזקות המצויות בהם, הדוחפות אותם להמשיך ולהילחם על קיום חיים נורמליים ככל האפשר.

הקלע הישראלי העיוור דורון שזירי(צילום: מערכת וואלה!, צילום מסך)

זכור לי הפסטיבל הלאומי שהתקיים בשבועות שקדמו לאולימפיאדה. כולם עסקו בהימורים ובספקולציות לגבי הסיכויים של הספורטאים הישראלים לזכות במדליות, ולוחות השידורים פורסמו לנוחיות הציבור בכל עיתון ואתר אינטרנט, לבל יפספס מישהו את נציגינו המצוינים ברגעיהם הגדולים על המזרן, בבריכה או באתר הגלישה.

אני מזכיר לכם כי בשעה שרבים ביכו את החמצת המשלחת הישראלית, עסקו 25 הספורטאים הנכים שלנו בהכנות קדחתניות לקראת השתתפותם באולימפיאדת הנכים, אבל כנראה ניאלץ להסתפק בשני שידורים חיים בלבד - של טקס הפתיחה ושל הסיום (נוסף על הסיכום היומי של חצי שעה בערוץ הממלכתי). כולי תקווה שהתקשורת והציבור בישראל יעניקו לנכי צה"ל ולנכים בכלל את ההכרה, את הכבוד ואת החיבוק שהעם כולו חייב להעניק להם. אף פעם לא מאוחר מדי להחליט בכל זאת על שידורים חיים מהאולימפיאדה הייחודית הזאת משום שמי שלא ראה ספורטאי נכה בפעולה, לא ראה ספורטאי אמיתי מימיו. אפשרו לנו לצפות בהם ולמלא ליבנו גאווה.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully