ועידת טמפה: האתגר של מיט רומני

בניגוד לוועידות מפלגתיות לא מעטות בעברה הפוליטי של ארה"ב (דוגמת הוועידה הרפובליקנית ב-1964 והוועידה הדמוקרטית ב-1968), שהפכו לזירת עימות בין המועמדים השונים עד לרגע ההכרעה ממש, עתידה ועידת טמפה שתיפתח היום לבחור במיט רומני למועמדה לנשיאות ולהתנהל על מי מנוחות תוך כדי אחדות פנימית.

לאחר מאבק חריף בין הטוענים לכתר, השלימו כל יריביו של רומני עם ניצחונו הבלתי נמנע בקרב על כרטיס המינוי הרפובליקני, והם נחושים כעת להפוך את הכינוס בטמפה למפגן כוח מרשים שיעניק להם את קרש הקפיצה החיוני בדרך לכיבוש הבית הלבן. העובדה שהשבועיים האחרונים - מאז בחר רומני בציר בית הנבחרים פול רייאן לסגנו המיועד - האירו לו פנים בסקרי דעת הקהל והצביעו על איזון מוחלט כמעט ביחסי הכוחות במירוץ, תרמה אף היא את תרומתה לתחושתם הרווחת של פעילי המפלגה ומנהיגיה, שהניצחון ב-6 בנובמבר הוא יעד בר-השגה.

ואולם אף שחלון ההזדמנויות הרפובליקני נפתח לרווחה, הדרך לבית הלבן עודנה רחוקה ורצופת מהמורות. שכן, שאיפתו של רומני לזכות באהדתו ובתמיכתו הפעילה של האגף השמרני במפלגה (שמלכתחילה הפגין כלפיו יחס חשדני ומתנכר), הביאה אותו לא רק לבחור בנציג מובהק של אגף זה כמועמדו לסגנות הנשיא, אלא להשלים גם עם טיוטת המצע, המשקפת בעיקרה עמדות חברתיות, אידיאולוגיות, כלכליות ותקציביות שמרניות ונחרצות. וכך, בה בשעה שההיגיון הפוליטי שהפגין ואילוצי השעה היו אמורים להכתיב גישה פרגמטית ופשרנית יותר, שתשאף לזכות בפלח ניכר של קבוצות מצביעים עתירות חשיבות (כגון ההיספנים והקשישים) במדינות המפתח, בפועל נותרה המפלגה נאמנה כמעט ללא סייג למשנתה הערכית והאידיאולוגית, וזאת בלי שתנסה לפרוץ לעבר המרכז הפוליטי עמוס המצביעים.

כך, למשל, למרות מאמציו של רומני לחזק לאחרונה את אחיזתו בקרב "הקול ההיספני" (בעל החשיבות האסטרטגית הרבה בפלורידה ובווירג'יניה) על ידי הצגת עמדות מרוככות בכל הקשור למעמדם ולזכויותיהם של מהגרים בלתי חוקיים ממקסיקו (בעיקר הצעירים שבהם), משקפת טיוטת המצע גישה קשוחה וחסרת פשרות כלפי כלל אוכלוסיית השוהים הבלתי חוקיים. זאת, למעט התייחסות עמומה לאפשרות גיבושה של תוכנית חדשה לשילובם של עובדים זרים במשק האמריקני. אותם דברים אמורים הן בסוגיית תוכנית הביטוח הרפואי לקשישים, שבהשראתו של ראיין עלולה לעורר דאגה בקרב מצביעים רבים, הנמנים עם בני הגיל השלישי, או המתקרבים אליו, והן בסוגיית ההפלות (שההתנגדות להן נותרה גורפת וללא סייג במצע המפלגה).

השאלה הנשאלת על רקע זה היא האם ינסה רומני, בנאומו בוועידת טמפה ובהתבטאויותיו העתידיות, להשתחרר מאחיזה זו של האגף הפונדמנטליסטי שבמפלגתו, וכך להרחיב את מוטת השפעתו, בעיקר בקרב פלח המצביעים העצמאיים מאוכזבי אובאמה. שאלה נוספת היא האם יצליח למקד את אלומת האור בהמשך הדרך באופן בלעדי בחוליים ובמצוקות של המשק האמריקני, ובכך לדחוק את אובאמה לעמדת התגוננות ערב ההכרעה. השבועות הקרובים יסייעו בהבהרת התמונה ובחיזוי תוצאותיו של הקרב עצמו.