מבחני לחץ - גם לטייקונים

חזי שטרנליכט

ייפול או לא ייפול? בחודשים האחרונים הציבור נתקל בסוגיה המוזרה - ניסיון לנבא מתי ואם ייפול חלילה אחד מאנשי העסקים המכונים "טייקונים". זהו מועדון סגור ומצומצם של אנשי עסקים שתמונותיהם מככבות בעיתונים. אילו היה מדובר בחטטנות עיתונאית מיותרת, לא היינו נדרשים לשאלה הזאת כאן. אלא שהאנשים האלה מחזיקים לא אחת בחובות אדירים כלפי הפנסיה של הציבור.

בימים אלה מתחוורים נתונים מדאיגים שמראים כי הציבור מצביע ברגליים ומתחיל לברוח מהפנסיה. הפדיונות מקרנות הפנסיה של הציבור מתגברים ובאוצר חוששים מגל של עזיבה שיפגע בחוסכים הנוכחים. נזכיר כי מי שמוציא את כספי הפנסיה שלו משלם "קנס", כלומר מס, בנקודת היציאה בשיעור של 35%. אבל גם זה לא מרתיע רבים מהציבור. מדוע? הסיבה היא חוסר אמון גובר במנהלי הפנסיה של הציבור. חלקם עובדים אצל אותם טייקונים, אחרים פשוט כשלו במתן הלוואות במשך שנים ארוכות.

התוצאה היא גל עכור של תספורות ובעיקר השאלה המפחידה המהדהדת - איזה טייקון ייפול חלילה. אנחנו מדגישים חלילה, לא משום שאנחנו חרדים לכספי הטייקונים, אלא משום שאנחנו חרדים לחובות שלהם כלפי הציבור. אם הם יהיו בסכנה, החסכונות של הציבור עלולים להידרדר לדיונים בבתי המשפט, ואנחנו כבר יודעים שאין הם מוגנים כלל ועיקר לכן, הגיעה השעה שגורם ממלכתי ייקח את המושכות ויעשה "מבחני לחץ", מבחני בדיקה כלכליים לקבוצות העסקיות הגדולות במשק. במהלך המשבר של 2008 החלו הבנקים המרכזיים בעולם לבצע "מבחני לחץ" לבנקים, כדי לבדוק מה יקרה בתרחישי קיצון. בארץ מצב הבנקים יציב (תודה לאל), אבל הטייקונים שחייבים לציבור עשרות מיליארדים הם אלה שיצאו להרפתקאות פיננסיות.

מצבם העסקי של הטייקונים מסוכן

רצוי שתהיה זאת רשות ניירות ערך שתבצע להם "מבחני לחץ", שהיא השוטר האפקטיבי ונקי הכפיים של שוק ההון. עד כמה שזה נשמע מוזר, אין כיום עבודת ניתוח אנליטית גלויה של הפירמידות העסקיות השולטות במשק. כיום ענף הערכות השווי, אם אפשר לכנות אותו כך, נחלק לשני חלקים בקו גס וברור: האנליסטים השיווקיים המכונים סל-סייד (Sell Side), שמפיצים ברבים את מרכולתם. אלא שברור שזו דעה שיווקית, והם בדרך כלל אינם נדרשים לאתגרים מורכבים כל כך, כגון ניתוח פירמידות. הסוג השני של מעריכי השווי הם האנליסטים הפנימיים במוסדות הפיננסיים. הם נחשבים לאובייקטיביים יותר אך חושפים את העבודות שלהם.

לציבור דרושים אנליסטים פנימיים משלו, כאלה שאינם עובדים אצל הטייקונים ומקור פרנסתם אינו מושפע מהם; אנליסטים ציבוריים נקיי כפיים שייצגו רק את האינטרס הציבורי.

הציבור שהפקיד את כספי הפנסיה שלו צריך לדעת עד כמה מסוכן מצבם העסקי של הטייקונים. הדו"חות הכספיים שמספקות החברות של הטייקונים אינם מספיקים. בחלק מהמקרים מדובר בקבוצה רחבה של חברות, אשר חלקן פרטיות, ובמקרים נוספים מדובר בחבויות פרטיות לבנקים של חברות ששולטות בפירמידות ואין דרך לדעת מה קורה בהן. אנחנו רואים את מבחן התוצאה בתשואות הגבוהות על איגרות החוב המעידות על בעיית אמון מצד המשקיעים. מגיע לציבור לדעת יותר. זה הרעיון של השקיפות שעליו צריכה לשמור רשות ניירות ערך בהתגלמותו. מגיע לנו לדעת מה מצבם האמיתי של הטייקונים, בדו"ח שקוף וציבורי מטעם רשות ניירות ערך.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully