בית המלוכה, התקשורת והנסיך ההולל

אז את מי מעניין כיצד נראים מבושיו של הנסיך הארי, נכדה של מלכת בריטניה אליזבת, השלישי בתור לכתר הבריטי? האם איבריו המוצנעים "כחולים" כיאה למי שדם כחול זורם, כביכול, בעורקיו? אף שטרח לכסות את איבריו בידיו (נסיך או לא נסיך?), הרי לא פחות מ-300 מיליון כניסות, הצצות, ברחבי תבל, נרשמו לתצלומי העירום של הנסיך הארי במלון בלאס וגאס. טוב, לפחות תצלומים אלה מכובדים יותר מן המדים הנאציים שפעם טרח ללבוש, במסיבה כלשהי.

אבל למען האמת, התנהגותם של צאצאי בית המלוכה בלונדון כבר אינה צריכה להפתיע. מי שעדיין גורמת לנו להרמת גבה היא העיתונות הבריטית אשר ממש בימים אלה נחקרת בלונדון, בידי ועדת חקירה מיוחדת, בראשות השופט לווסון, בנוגע להתנהגותה האתית, העיתונאית, המקצועית. וזאת, לבד מן השאלה אם צריך עורך להחליט על פרסום, או התעלמות בעיתונו, מתצלומי עירום של נסיך מבית המלוכה. העיתון הנפוץ ביותר בבריטניה, ה"סאן", שבר את הטאבו, צפצף על בקשה מפורשת של משפטני בית המלוכה, ומבחינתו, כצהובון, נקט את צעד הנכון: הוא היה הראשון שהדפיס שלשום, ובגדול, את תצלומי העירום.

וזה היה צעד שממש התבקש מצידו של ה"סאן", חרף הלחצים המפורשים שהפעילו, כאמור, משפטני בית המלוכה. זאת משום שכל העיתונות הבריטית, הנדפסת והאלקטרונית, נכנעה ללחצי בית המלוכה והתעלמה מן הצילומים שכבר עוררו סקרנות מציצנית המונית ברחבי כדור הארץ. העיתונים רק דיווחו על המעמד המביך בלאס וגאס, ללא התיעוד המרשיע, המביש. הרי כל תושב של האיים הבריטיים היה יכול להצטרף לאתר, שבסיסו בהוליווד, ולהתבונן באיבריו המכוסים של הנסיך.

הבריטים כלל לא נזקקו להדפסת התצלומים בעיתוניהם.
לא היתה זו הפעם הראשונה שבה נכנעו עורכי העיתונים שם לבקשות מלחיצות של בית המלוכה: לפני עשרות בשנים, כאשר אחד מאבות אבותיו של הנסיך הארי, המלך אדוארד השמיני, ניהל מערכת יחסים עם הגרושה האמריקנית ווליס סימפסון, העלימו העיתונים בבריטניה את הפרשה הרומנטית הזאת, שנסתיימה כזכור בוויתורו של המלך על כס המלוכה, שהעדיף את ווליס סימפסון, "האישה שאהבתי", כפי שאמר בנאום הוויתור על פני הכס. ה"סאן" איזכר פרשה היסטורית זו, שלשום, בנמקו, מן הסתם, את הגיחוך אשר בהסתרת מידע במאה ה-21.

ובכל זאת, נותרנו עם השאלה האם ראוי היה להדפיס את הצילומים המביכים? איש איש וטעמו עימו, כמובן. ובכן, גם נסיך ראוי ליהנות מזכותו לפרטיות (ומזכותו לנהוג כטיפש גמור), אך אין להימנע מדיווח, אף ללא צילום, על התנהגותו המביכה.
"מועצת העיתונות" של בריטניה, או בשמה הרשמי "הוועדה לענייני תלונות של העיתונות", הזהירה את התקשורת הבריטית מפני פרסום התצלומים. אבל עצם הדיווח על המעמד המגוחך בלאס וגאס, שגיבורו היה נסיך מבית המלוכה, היה חיוני באשר הוא שפך אור נוסף, עוד מידע, על יוקרתו הפגועה של בית המלוכה בלונדון. על מקרים כגון אלה נאמר: זכותו של הציבור לדעת.