ערב התכנסותה של ועידת המפלגה הרפובליקנית בטמפה, עולה יותר ויותר על סדר היום הציבורי בארה"ב סוגיית המלחמה באפגניסטן, המצטיירת לאחרונה כביצה ללא מוצא ותכלית. וכך, בד בבד עם המתקפה הרפובליקנית הצפויה בוועידה על תפקודו של הממשל במישור הכלכלי והתקציבי, עתידה האש להיות מופנית בכל עוזה גם למישור הביטחוני, זאת על רקע קריסתה המוכחת של דוקטרינה נוספת מבית היוצר של אובאמה.
לאחר שחזונו ההתחלתי על כינון קואליציה בין-ערבית רחבה ומתונה, שתמלא בהצלחה את מקומו של ההגמון האמריקני בזירת המפרץ, שקע עד מהרה אל תהומות הנשייה עם פריצתו של האביב הערבי הסוער והאלים; ולאחר שגם התקווה האמריקנית הראשונית להביא לריסונה ולמיתונה של טהרן באמצעות שילוב סנקציות והבטחות כלכליות התמוטטה אף היא עד מהרה, עדים אנו לפשיטת רגל של קונספציה שלישית.
מדובר באמונה שהצלחתם הצבאית המתמשכת, לכאורה, של הכוחות האמריקניים הלוחמים במסגרת נאט"ו באפגניסטן, תאפשר להם להשלים את מעורבותם הישירה במאבק נגד הטרור הטליבאני כבר בקיץ הבא, שנה לפני מועד עזיבתם את אפגניסטן. אמונה זו הפכה - בוועידת שיקגו של מנהיגי נאט"ו שהתכנסה במאי 2012 - לדוקטרינה מפורשת ומוצהרת. היא קבעה כי חלה התקדמות כה דרמטית בתהליך הכשרתן והדרכתן של יחידות הצבא והמשטרה האפגניות, עד שיוכלו לשאת בעצמן בנטל המאבק בתוך שנה. לדוקטרינה זו נלווה מימד נוסף, שלפיו עתיד הטליבאן - מתוך עמדת חולשה גוברת - להשתלב בקואליציה פוליטית עם נציגי הממסד הקיים. כך תונח התשתית המיוחלת לכינונו של סדר פוליטי וחברתי חדש ויציב.
הצבא האמריקאי לא עקר מהשורש הזדהות טליבניסטית
והנה, למרות התקוות הגדולות, באה המציאות וטפחה על פניו של היושב בבית הלבן ושל ראש המטות המשולבים, הגנרל מרטין דמפסי, אשר שלשום בלילה שוגר מטח רקטות לעבר מטוסו (שחנה בבסיס חיל האוויר האמריקני בגראם, אפגניסטן). אירוע זה מתווסף למתקפה רבתי בשבועות האחרונים על הכוחות האמריקניים, דווקא מצידן של יחידות צבא ומשטרה אפגניות, שהוכשרו וצוידו על ידי בעל בריתן ומגינן.
מתברר, אפוא, שהנוכחות האמריקנית על אדמת אפגניסטן אינה מצליחה לעקור מהשורש ואולי אף מעצימה תחושות הזדהות עם הטליבאן, מה גם שמשטרו המסואב של הנשיא חמיד קרזאי אינו תורם ליצירת סולידריות כלשהי בין החברה האפגנית בעלת השסע האתני העמוק לבין הממשל המרכזי שבקאבול. במילים אחרות: כמו במכלול האיראני, שבו התברר - לפחות עד כה - כי התקווה שמדיניות הסנקציות המכאיבות תניב את פירותיה אינה אלא אשליה - כך גם במרחב האפגני מתקבל הרושם כי היום שבו עתיד הטליבאן להניף את הדגל הלבן ולהפוך לשחקן פוליטי לגיטימי, המוכן לנטוש את נתיב הטרור, עודנו רחוק.
לנוכח פשיטת רגל זו, ועל רקע הסכנה המוחשית שגם בזירת החוץ והביטחון יאבד אובאמה נקודות יקרות במירוץ לנשיאות, היתה תגובת הבית הלבן עד כה מילולית בלבד והתמקדה בעיקרה במישור הסורי דווקא. האם יצליח הנשיא האמריקני להפיק לקחים כלשהם מכישלון סדרתי זה עד יום ההכרעה ב-6 בנובמבר?