גל ההתייקרויות הצפוי לפקוד את הציבור בחודשים הקרובים עומד להיות לא פשוט. זו הולכת להיות מכה כואבת בכיס. הממשלה יכולה וצריכה לטפל בהתייקרויות, אלא שמצד שני, אי אפשר להילחם בתופעות עולמיות ללא הרף. זהו מדרון חלקלק ופתח לסכנות קשות בניהול תקציב המדינה.
בימים אלה מתבררים המימדים המבהילים של הבצורת שעוברת על מדינות המערב התיכון בארה"ב, המכונות גם "אסם התבואה של העולם". זו הבצורת החמורה הפוקדת אותן ב-25 השנים האחרונות.
נזכרנו השבוע בסיפור המיתולוגי הנוגע לשר האוצר, פנחס ספיר. מספרים שאחד מעוזריו הגיע ואמר בהתרגשות: "אדוני השר - יש בצורת!". ספיר נבהל ושאל: "היכן?". ענה לו העוזר: "פה, בישראל". ספיר נאנח בהקלת רווחה: "הבהלת אותי. חשבתי שהתכוונת לארה"ב".
לעודד את הממשלה להגביר את התחרות
בישראל אין סבסוד של הלחם. היה בעבר סבסוד שכזה, שיצר עודפים ומצבים לא יעילים. מדינות שמסבסדות את הלחם, כמו שכנתנו הדרומית מצרים, נקלעות למצוקה מתמדת וציבור שמוחה ברחובות. מה שצריך לעשות הוא לעודד תחרות היכן שהממשלה יכולה, ובכך להפחית את המחירים לרמה הטובה ביותר שהציבור יכול לקבל.
נזכיר שיש דרך חשובה שבה הממשלה כן יכולה להתמודד עם יוקר המחייה. כתבנו על כך בעבר, ונחזור שוב. המע"מ הדיפרנציאלי, המוטל בשיעורים אפסיים על מוצרי מזון בסיסיים מצד אחד, וברמות גבוהות בהרבה על מוצרי יוקרה מהצד השני. 0% על חלב בשקית, ו-40% על מטוס פרטי. זה פתח להרבה בעיות של מקח וממכר עבור משרד האוצר, אבל זה לא אומר שזהו לא פתרון צודק. הוא קיים ברבות מהמדינות המתוקנות ב-OECD.
כמו כן, אסור לזלזל בפיקוח על המחירים של מוצרי יסוד. הפיקוח על הלחם, למרות שהוא גורר גל של תגובות קשות נגד הממשלה, הוא חשוב. צריך לשמור על הפיקוח, במיוחד בשווקים שבהם פועל מונופול או שיש חסמים מבניים לייבוא מחו"ל. כולנו זוכרים מה קרה לאחר שהוציאו את הקוטג' מהפיקוח. מחירו האמיר פלאים בעיקר משום שהשוק הזה נשלט על ידי מונופול.
הכי חשוב הוא לעודד את הממשלה להגביר את התחרות. בשווקים כמו ייצור החשמל, שיווק קרקעות המדינה לבנייה, החלב והמזון וכך הלאה. כמו כן, כדאי לשקול ברצינות את הפחתת המע"מ על מוצרי יסוד בסיסיים. תחרות והפחתת המע"מ תוביל להקטנת הצורך בפיקוח - כי המחירים יירדו לרמה הגיונית.