גזירות עליך, עם ישראל! כך לפחות זועקות הכותרות בתקשורת (וכך מתריסים הפוליטיקאים הבלתי אחראים, כאילו מדובר בגזירות שפרעה הטיל על בני-ישראל במצרים, רחמנא לצלן). האמת היא, כמובן, שונה. מה שהממשלה, בתמיכת נגיד בנק ישראל, החליטה עליו אינו עונה להגדרה של גזירות (שהמילון מגדיר "אסון, עונש, רדיפה או שמד"), אלא שורה של צעדים חיוניים, מדודים ומתונים למדי, כדי למנוע שהחזות הכלכלית המדאיגה אכן תחייב בעתיד גזירות של ממש.
אם היה נדמה למישהו שמבחינת הכלכלה העולמית הגרוע ביותר כבר מאחורינו, כדאי שיקיץ מאשליותיו: מחירי המזון הבסיסי בעולם עומדים לעלות באחוזים ניכרים כבר בשבועות הקרובים בגלל הבצורת הקשה שפקדה את ארה"ב וחלקים אחרים בתבל (וזה יתבטא גם במחירי המזון הבסיסי בישראל), ולדעתם של רבים מהכלכלנים, בחודש ספטמבר הקרוב עלול להתחולל משבר נוסף, חריף יותר, בחלק גדול מהמדינות החברות ב"איחוד האירופי".
יוון תפשוט סופית את הרגל, וייתכן שתיאלץ לפרוש, כלומר תגורש, מהגוש; ספרד ואיטליה תמשכנה לדדות על פי תהום; ובמדינות דוגמת גרמניה והולנד, שהכלכלה שלהן בריאה יחסית, יגבר הלחץ הפוליטי נגד המשך הסיוע הכספי לאחיות החלשות. גם החדשות הכלכליות שבאות מארה"ב אינן טובות בהרבה, והעובדה שמיט רומני, המתמודד על נשיאות ארה"ב, בחר במועמד "כלכלי" כפול רייאן לתפקיד סגן הנשיא מעידה שהוא רואה בכלכלה הצולעת את החזית העיקרית מול אובמה. בינתיים בסין מתפתחת "בועה" מטרידה בתחום הנדל"ן ומסתמנת האטה בייצוא.
חבותה הראשונה של כל מדינה - לדאוג לביטחון אזרחיה
ומה כל זה נוגע לנו? ובכן, נוגע ועוד איך. הרי המשק הישראלי מושתת במידה רבה מאוד על ייצוא, ומי הם שני שלישים מהקונים שלנו אם לא אותן כלכלות מתקשות באירופה ובאמריקה. העובדה שישראל הצליחה עד עכשיו להימנע מפגיעה חמורה יותר מהמשבר הכלכלי העולמי היא תוצאה ישירה של המדיניות הכלכלית הנבונה והמרסנת של הממשלה ושל בנק ישראל, אך הסכרים שמגנים עלינו מפני הפורענות עלולים להיפרץ ולהוריד אותנו לשפל של כמה מהמדינות הנ"ל, אם לא ננקוט בעוד מועד צעדי מנע נוספים, דוגמת אלה שהוחלט עליהם. הגדלת הגירעון בחצי אחוז, שעליה החליטה הממשלה לפני שבועות אחדים בשל לחצים שונים, אולי אינה נראית לאיש ברחוב משמעותית כל כך. ובכן, היא כזו בהחלט אם נוסיף עליה את הגירעונות התקציביים, שייווצרו ושכבר נוצרו מ"המחאה החברתית" (האמיתית או המדומה) ומהירידה בגביית המסים מאותם גורמי משק הקשורים במישרין או בעקיפין בייצוא.
העלאת שיעורי המס הישיר על השחקנים האחרים במשק, כפי שתובע השמאל, תביא להידרדרות כלכלית נוספת. בעבר לימדו באוניברסיטאות מקצוע שנקרא "כלכלה מדינית", היום המושג הזה שכיח פחות (ולא מפני שאין קשר בין כלכלה למדיניות, אלא להפך). כדאי לשים לב לדבריו של נגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר, שלפיהם חובתה הראשונה של כל מדינה לדאוג לביטחון אזרחיה, ושאם ישראל תחליט לפעול נגד אירן כפי שאולי יתחייב, יהיה עליה להקציב את הסכומים שיידרשו לכך. גם זה צריך לעמוד לנגד עיניהם של אלה המתריסים על "הגזירות" כביכול.