בימים אלה מסתיים הרמדאן וגורלות המאמינים יוכרעו ב"ליל הגורל" ("לילת אל-קדר"). מי שכבר הכריע את גורל הצבא המצרי בתקופה זו של היערכות ערבית ובין-גושית לנוכח האיום האירני באזור, הוא מוחמד מורסי, עם השתלטות האחים המוסלמים על המדינה.
פעילות הצבא לחיסול הגורמים האיסלמים הטרוריסטים בסיני ובמנהרות עזה מזכירה לא מעט את האופוזיציה החתרנית שהתגבשה נגד מוחמד במסגד אל-דראר באלמדינה במאה השביעית. כתגובה, הורה מוחמד לשרוף את המסגד על יושביו. הקוראן מתייחס לפרשה זו בסורת "התשובה" ("אל-תובה") כמקרה כפירה ו"פתנה", שיש לחסל.
על רקע מורשת זו, הפעילות המצרית נגד הטרוריסטים בסיני אינה מחווה לישראל, אלא פרשנות איסלמית צרופה של האינטרס המצרי. השאלה אם מדובר במדיניות הכוללת גם את הטרור של חמאס מעזה, או באירוע חד-פעמי, נותרת פתוחה.
נראה כי מורסי אינו מתכוון להשתנות אפילו לא למען האמריקנים, אף שהוא תלוי בהם לצורך שיקום המדינה. בהציגו את אירוע הטרור ברפיח כמחדל, "ערף את ראשיהם" של הגנרלים הפרו-אמריקנים בצבאו, בטיעון כי ביקשו להעצים את כוחם ולהגביל את סמכויותיו, ומינה במקומם מחליפים המחויבים והנאמנים רק לו.
אין בשינוי המערך המצרי כדי לאיים על ישראל
בנאום שהופנה למצרים "האזרחית" סכר מורסי את פיותיהם של תומכיו, שתמהו לנוכח פעולת הצבא בסיני, שיתק את מתנגדיו החילונים, בלם תגובה חתרנית צבאית והשלים את "המהפכה השנייה" בלי "לשרוף" שום מועדון אופוזיציוני במצרים "הדמוקרטית". מצרים הפכה בעצם לדיקטטורה איסלמית, ומורסי מגלם את "האחראי המבוגר". אין את מי להאשים בכישלונות, ומורסי צריך לספק עתה פתרונות במקום תעמולה.
דומה כי מורסי חש עתה משוחרר כמעט מכל אילוץ ועלול להתייחס להסכם עם ישראל ברוח המורשת האיסלמית מבית מדרשם של האחים המוסלמים שעליה גדל. אלה מחויבים לפעול לפי מופת "חודיביה" (הסכם בין המוסלמים לכופרי מכה שהופר) כ"ספר כיס ומדריך" למנהיג המתחיל.
בעקבות הפיגוע הכניס מורסי כוחות לסיני בתיאום עם ישראל (בגיבוי אמריקני), ויצטרך לעבות את מערך הסיכול המודיעיני ולתחזק את הביטחון באזור זה. אין בשינוי המערך המצרי כדי לשנות את מאזן הכוחות ולאיים על ישראל. עם זאת, תקדים פריצת ההסכם עלול לשמש למצרים תואנה להפרתו בעתיד, בטיעון ששינויו האחרון הפיג את תוקפו.
לנוכח לקחי "חודיביה", יש להוסיף לפרוטוקול השלום הישן "הערת אזהרה" דתית חדשה. לקחים אלה מצביעים על הסיכון שכאשר ימצה מורסי, שכבר הודיע כי הוא דוחה כל ציווי ו"פטרונות מערבית", את מירב ההישגים הכלכליים והביטחוניים מהמערב "הכופר" - יחפש שלטונו (לפי הטריק של "חודיביה") תירוץ, יגיד "פוס" ויפר את ההסכם.
כשמיליארדי דולרים מאמריקה ומקטאר מוזרמים למצרים, יש לוודא כי עוגני השלום והסיוע הכלכלי והצבאי מותנים במחויבות מצרית לשלום עם ישראל ולסיכול הטרור מעזה.