ימים טובים עוברים על מפלגת העבודה, עד כי כמעט נשכחה מאתנו העובדה שסכנת מוות אמיתית ריחפה מעל ראשה של המפלגה אשר בנתה את המדינה. הדיבורים על ערעור שלטונו של נתניהו שנראו לפני זמן מה כמנותקים, הופכים לפתע לאפשרות ממשית שלא ניתן לזלזל בה. אין זו יד הגורל שיצרה את תהליך ההתעוררות של מפלגת העבודה. הדבר נוצר בראש ובראשונה - סלחו לי אם זה יישמע ארכאי - בגלל אידיאולוגיה.
מסתבר, וטוב שכך, כי הציבור יודע לזהות בנקל מי שפועלים בזירה הפוליטית בשם ערכים ברורים ומובהקים, מתוך אמונה כנה ותפישת עולם מגובשת, ואת מי שמבקשים להשתמש בדיבורים על אידיאולוגיה בבחינת כסות ופופוליזם זול. בקדימה יכלו לזעוק עד מחר שהם באו להוביל את המחאה החברתית, אבל הציבור לא קנה זאת כי בתוך תוכו הוא ידע שאין לקדימה באמת דבר וחצי דבר עם האג'נדה של המחאה. לעומת זאת, מפלגת העבודה לא הייתה צריכה לומר דבר והציבור זיהה אותה עם מי ששורשיה נעוצים עמוק בלב הדרישה לצדק חברתי.
הנפת הדגל החברתי בגאון ובמובהק על-ידי מפלגת העבודה המתחדשת מהווה גורם משמעותי ביותר בתהליך התחיה שעובר עליה, וביחד עם הליכה ברורה גם במסלול המדיני והביטחוני, שכן סוציאל דמוקרטיה מלאה היא כזו שדורשת גם צדק חברתי וגם שלום, תשוב מפלגת העבודה ותשמש כאלטרנטיבה השלטונית והערכית לליכוד. אולם, ההתעוררות שעוברת מפלגת העבודה תוכל להיות שלמה רק אם היא תכיל גם תהליך צמיחה טבעית של מנהיגות היוצאת מתוך המפלגה, סניפיה וגופיה הצעירים.
מזה שנים ארוכות שבמפלגת העבודה לא השכילו לייצר מנהיגות אמת שצמחה משורותיה. פעם אחר פעם, בכל מערכת בחירות פנימית, צצו לפתע ממקום מחבוא, "סלבים" וכוכבים למיניהם, שנבחרו לייצג את העבודה בכנסת. כך, מזה כ-16 שנים דומים הפריימריז לרשימת העבודה לכנסת, לסוג של מסע בין כוכבים, במהלכו חולפים עוברים להם מועמדים עתירי פרסום וממון, וממש כמו כוכב שביט, מותירים שובל של אור הרחק בשמיים, ההולך ונעלם. לאדם מן היישוב שכיתת רגליו למען המפלגה משך שנים, נלחם עבורה ברחוב הישראלי ללא לאות וחי את מגבלות היום יום, לא נותר אלא לצפות באבק הכוכבים שנותר לרחף במסלול המרוצים.
הגיע הזמן לומר את האמת: הייבוא המאסיבי של כוכבים לעת מצוא לא הוכיח את עצמו. במקרים רבים, חוק ההתיישנות פעל במהירות שיא ואלו שנראו כוכבים אתמול, התגלו כפוליטיקאים בינוניים בהווה וחסרי כל עתיד. כוכבי האתמול מגיעים לכנסת ללא שום הבנה בסיסית של הפוליטיקה ונדמים לדגים שמוצאים עצמם תקועים בלב המדבר.
בעייתית עוד יותר, הנה העובדה כי אותם כוכבים מגיעים לפוליטיקה לאחר שהתרגלו לאחוז בעמדות מפתח במסגרות אחרות ועל כן הם תופשים עצמם כמי שנועדו לנחות היישר בכורסאות הממשלה. אין להם שום רצון להתמסר לעבודה החשובה בוועדות הכנסת או לעסוק בחקיקה, ובדרך הטבע נגזרים על מפלגה שכולם בה רוצים להיות שרים וראשי ממשלה שני דברים עיקריים: לשבת בממשלה ולריב בלי סוף על המנהיגות.
חוסר היכולת של מפלגת העבודה לייצר מוביליות ומנהיגות אמת שצמחה מלמטה, אלא רק לייבא כוכבים מבחוץ, איננו רק סימפטום לחולי, אלא גורם בפני עצמו לכמה מהחולאים הקשים ביותר שתקפו את המפלגה בעבר: כניסה אוטומטית לכל ממשלה, חברי כנסת מנותקים מהשטח וריבים בלתי פוסקים על המנהיגות. ניתן ללמוד בסוגיה זו דווקא מהליכוד שמשכיל בכל מערכת בחירות לתת צ'אנס למועמדים שצמחו בגופים הצעירים ובסניפים של התנועה, ואלו מבצעים עבודה פרלמנטרית מצוינת ומייצגים את מפלגתם בכבוד.
מפלגת העבודה זקוקה לאקוניסים, הכחלונים, השמאים והארדנים שלה, אשר נבטו מהזרעים שגדלו בערוגתה - מחויבים למפלגה, נאמנים לערכיה ובעלי מעיין בלתי נדלה של אנרגיות וכושר פעולה. כמובן שקיימת חשיבות לכך שייבחרו גם אנשים עם רזומה עשיר שיש להם מעמד ציבורי שתורם למפלגה, אך הדגש הוא על הגם. כיום המצב במפלגת העבודה הוא שכמעט רק אנשים מהזן הזה נבחרים, ובכך נוצר חוסר איזון. דומה המצב למועדון כדורגל שנסמך רק על כוכבים ושחקני רכש. זה מועדון פגום שלטווח ארוך ייכשל. כל אוהד ממוצע יודע כי מועדון בריא הוא זה שקונה מספר שחקני רכש, אבל מתבסס על שחקני בית, שגדלו במחלקת הנוער, מחויבים למועדון וייתנו את הנשמה.
כך, גם בפוליטיקה אין קיצורי דרך. סוליות הנעליים השחוקות של מי שמטפסים במעלה ההר צעד אחר צעד- בסבלנות, עקביות ונאמנות מעידות על בשלות ויכולת להצליח בשדה מוקשים זה. למפלגת העבודה יש הזדמנות פז ובצדק. המפלגה באמת ובתמים חוזרת להוות אלטרנטיבה שלטונית ואידאולוגיית לליכוד. ברור לכל כי בבחירות הקרובות ייכנסו לא מעט חברי כנסת חדשים במפלגה העבודה. חזרה על המתווה שבו רק יוצנחו כוכבים חדשים כדי למלא את הספסלים הריקים, יהיה בבחינת בכייה לדורות.
במפלגת העבודה ישנם מספיק כוחות צעירים וותיקים, בעלי איכות וערכים הפועלים במסגרתה זמן רב, בימים הטובים והקשים, וראויים לכהן בכנסת. כמי שפעיל במפלגה שנים ארוכות ולמען הגילוי הנאות, אף רואה עצמו נמנה על חלק מאותם הכוחות, אציין כי האנשים האלה זקוקים לדבר אחד: לקבל הזדמנות. ניפוץ תקרת הזכוכית הנו גם ההזדמנות של מפלגת העבודה להשלים תהליך בריא של התחדשות מלמטה, הבנויה על יסודות מוצקים. תנו צ'אנס ל"כוכבים" של הבית, והמפלגה תקבל עתודה מנהיגותית לשנים רבות וארוכות.
הכותב הוא יו"ר קבוצת "קול ישראלי" לציונות וסוציאל-דמוקרטיה ולשעבר יו"ר המשמרת הצעירה של מפלגת העבודה