פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      תסתכלו על חנוך דאום - ותראו אותנו

      מאז שעלתה לאוויר הסדרה "מחוברים", אני משתגע. חנוך דאום נשמע, מדבר ועוסק לאורך כמעט כל הסדרה בנושאים שמטרידים כל נער דתי ממוצע. לתשומת לב מנהיגי הציונות הדתית

      תסתכלו על חנוך דאום. היי, אתם שם. רבנים, מחנכים, סמי-פדגוגים וארכי-דמויות לחיקוי. תסתכלו עליו, ואם תביטו היטב, אולי ייפול לכם האסימון – הוא לא מיעוט, לא עשב שוטה ולא תופעה חריגה. הוא ברוב, הוא הקונצנזוס. אתם שם, ציונות דתית, תסתכלו על חנוך דאום. הרקע שלנו שונה, אך המהות דומה. הוא למד בישל"צ – ישיבה לצעירים, אחד ממוסדות החינוך החרד"ליים (חרדים לאומיים) הנחשבים ביותר, ואני בישיבה תיכונית סטנדרטית בפתח תקווה. הוא כבר באמצע שנות השלושים לחייו ואני עוד לא התגייסתי.

      למרות זאת, בכל פרק של סדרת הדוקו-ריאליטי "מחוברים", אני מאבד את עצמי לדעת. הדברים שאיתם דאום מתמודד היום, הם מנת חלקם של כל תיכוניסט ממוצע בישיבה תיכונית. יש אלוהים? הדת נכונה? ימין או שמאל? האם אני באמת רואה את עצמי קם בגיל 30 בשש בבוקר להתפלל שחרית? הרב, עוד לא ראית? אז אנא, אני מפציר בך, לך ותראה את חנוך דאום. סוף סוף תקבל תמונת מבט אובייקטיבית ואותנטית. אולי תבין – סוף סוף, בעזרת השם - מה לעזאזל קורה ל-85% אחוזים מהתלמידים שאותם אתה מלמד.

      שי גולדן וחנוך דאום (ברני ארדוב)
      הוא לא מיעוט ולא עשב שוטה - הוא הקונצזוס. חנוך דאום עם שי גולדן, שהשתתף בעבר ב"מחוברים" (צילום: ברני ארדוב)

      הגיע הזמן שתבין: ללמוד על אביי ורבא זה הדבר האחרון שמעניין את בני הנוער של הציונות הדתית. סוף סוף תבין שהשעות שהשקעת בלימוד השפה הארמית ומה לעזאזל רוצים מאיתנו בתוספות – לחינם הושקעו. כל מה שרצינו להבין זה למה. למה אנחנו צריכים לקום בבוקר ולמלמל פסוקים כאחוזי דיבוק. למה אנחנו צריכים לחזור שוב ושוב על התהליך המכני הזה, לכרוך את הרצועות סביב היד, להניח את התפילין ולבדוק שהם בדיוק במרכז הראש ולא נוטים – חס חלילה ורחמנא ליצלן- במילימטר ימינה.

      אתם שם, יהודים תועים, תסתכלו על חנוך דאום. זה לא המתנחל הדתי התורן והמפוהק שהתרגלתם לראות. זה אינדיקטור, זו תמונת מצב אמתית ועדכנית של נער דתי מתלבט שמגבש לעצמו דעה. דאום הוא כבר לא נער ולא ילד, הוא איש משפחה עם ילדים מקסימים וחכמים – חכמים ומבינים עניין באופן מחשיד – ולכן הסיטואציה והמקרה שלו מצערים באופן מיוחד. את הצעדים שאני יכול לעשות היום בגיל 18, אדם דתי נשוי עם ילדים, שנקלע להלך הרוח של חנוך דאום, לא יכול לעשות. החלטות שאני יכול לקבל היום על דעת עצמי, "חנוך-דאומים" למיניהם לא יוכלו לקבל.

      עוד לא ראיתם מחנכים יקרים? אתם מפחדים שמא תצוץ כתף חשופה של אישה? נו טוב, אז אעשה את העבודה בעצמי ואייעץ לכם. בתקווה, כמובן, שדבריי לא יפלו על אוזניים ערלות. במקום שתלעיטו אותנו במסכת קידושין ותאלצו אותנו לחשוב במה האישה נקנית, תכריחו אותנו לדבר על אלוהים ותייעצו לנו לקחת החלטה עכשיו, כשאנחנו יכולים לקחת כזו מבלי שתגרום לנזק בל יתואר. אל תצמיחו עוד חנוך-דאומים שייאלצו ללכת עם הילדים לתפילה בערב שבת ושעתיים לאחר מכן לעבוד על המחשב בשקט, בחושך, בחשש שמא הצצה קטנה של הילדה תגרום לפירוק המשפחה. בחיי, פשוט תראו את חנוך דאום. עשו למענכם אם לא למעננו.