בג"ץ דחה היום (שני) שתי עתירות שהוגשו נגד מדיניות היועץ המשפטי לממשלה בנוגע לפתיחת חקירה פלילית נגד אנשי שב"כ בגין התעללות בעצירים פלסטינים, בטענה כי יש לחקור כל תלונה שכזו. השופטים מתחו ביקורת על המנגנון הקיים, אולם קבעו כי אין מקום לקבוע שיש צורך לפתוח בחקירה באופן אוטומטי לגבי כל תלונה בגין עינויים נגד אנשי שב"כ.
העתירות הוגשו באמצעות מספר ארגוני זכויות אדם, ובראשם הוועד נגד עינויים, וכן מספר פלסטינים שטענו שעברו עינויים בידי אנשי שב"כ. לטענת העותרים, הם הגישו תלונות בגין תנאי מעצר קשים במתקני כליאה שונים ברחבי הארץ ולאורך זמן ממושך, חקירה באמצעות איזוק בתנוחות מכאיבות, מניעת שינה והתעללות פיזית ונפשית. העותרים דרשו שתפתח חקירה בעניינים, וכן טענו שהנוהל שנקבע בתחילת שנות ה-90', לפיו מבקר תלונות נחקרים בשב"כ (מבת"ן) מבצע בדיקה מקדמית לפני החלטה על פתיחה בחקירה, אינו קביל. הם דרשו שהיועץ והמשטרה יפתחו בחקירה פלילית בכל מקרה שבו עולה חשד שאינו מופרך לביצוע עבירה.
מפסק הדין עולה כי בכל הקשור לחוקרי שב"כ, התלונות מועברות למבת"ן, שעורך בדיקה מקדמית שכוללת פגישה עם המתלונן, בחינת חומר החקירה ותשאול גורמי השב"כ המעורבים. בתום הבדיקה, מעביר המבת"ן את תיק הבדיקה וכל החומר שנאסף במהלכה, בצירוף חוות דעתו וסיכום ממצאיו, לממונה. הממונה בוחן את התיק ואת ההמלצה, ומחליט אם לפתוח בחקירה פלילית, לפתוח בהליכים משמעתיים או לגנוז את התיק. מנתוני העותרים עולה כי מתוך 598 תלונות שהוגשו למשיב בין השנים 2008-2001, לא נפתחה אף חקירה פלילית. מנגד, המדינה טענה כי היועץ מוסמך לקבוע אם יש מקום להורות למח"ש לפתוח בחקירה או לא, ובכל מקרה אין מקום לפתוח בחקירה אוטומטית.
"יש מקום לסינון רלוונטי"
השופט אליקים רובינשטיין כתב בפסק הדין כי "על הדלת להיות פתוחה, באופן ראוי, לבדיקת תלונות בתשומת לב: השב"כ כמובן אינו מעל לחוק ואינו חסין מביקורת". גם רובינשטיין וגם השופט עוזי פוגלמן הביעו תמיהה על כך שמבין מאות התיקים שהופנו למבת"ן לא נמצא מקרה אחד שבו היה צורך לפתוח בחקירה. עם זאת, רובינשטיין הוסיף כי "יש גם מקום לסינון רלוונטי, מתוך התחשבות במאפייני עבודת השב"כ, ומבלי להיתמם, גם בחשש לתלונות שווא על רקע ניגוח פוליטי ואידיאולוגי". הוא קבע כי במצב הנוכחי, ההחלטה אם לפתוח בחקירה מתקבלת על ידי גורם בכיר בפרקליטות, וכי קשה לו להאמין שיהיה מקרה שבו יוחלט כי יש מקום לפתוח בחקירה פלילית, אולם היועץ לא יפעיל סמכותו ולא יורה למח"ש לעשות כן.
מנכ"ל הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל, ד?ר ישי מנוחין, אמר בתגובה לפסיקת בג"ץ בנושא כי "בית המשפט תמך בטענה המרכזית שאנשי שב"כ פעילים אינם יכולים לחקור תלונות נגד עמיתיהם, אך המשיך בהתעלמות רבת שנים מהגדרת שיטות החקירה הנהוגות בחדרי החקירות של השב"כ כעינויים. ברור לנו שבית המשפט נמנע מהגדרתם כך כי הדבר היה מחייב חקירה פלילית מידית של כל אותם חוקרי שב"כ מענים".
ד"ר מנוחין הוסיף כי "המשך הימנעות מהכרעה זו גורמת לכך שפסיקות בג"ץ מנוגדות לנורמות של המשפט הבינ"ל, המחייבות פתיחה מידית בחקירה פלילית עצמאית בתלונות על עינויים. כמו כן, החלטת בית המשפט שהמדינה תגיב תוך חודש לאפשרות הגשת 22 עררים פרטניים לגבי כל הקרבנות שהתלוננו בעתירות אלו, יתכן שתאפשר סעד משפטי לכל אותם קורבנות עינויים ותחייב בחינה דקדקנית של כל תלונה מחדש".
לקריאה נוספת:
דו"ח אמנסטי: עצורים מנהליים עונו והושפלו בישראל
בג"ץ דחה עתירת העצירים הפלסטינים שובתי הרעב