הצלחת צה"ל והשב"כ אמש בדרום לא היתה "עוד" סיכול של פיגוע, אלא מניעה של אירוע אסטרטגי בעל פוטנציאל נפיץ במיוחד, שהיה עלול לקלוע את ישראל למערכה סבוכה ורב-גזרתית.
הפיגוע הזה לא התחיל בחיסולם של שניים מאנשי הג'יהאד העולמי אתמול בעזה, וספק אם הוא קשור אליו. מדובר בשני צירים מקבילים, מני רבים, שבקצה האחד שלהם נמצאים מחבלים בעזה או בסיני, ובאחר - ישראלים חטופים או הרוגים, אזרחים או חיילים. כוונות דומות הובילו לקריאה הבהולה של המטה ללוחמה בטרור לנופשים ישראלים לעזוב לאלתר את סיני ולכוננות הגבוהה שמשמר צה"ל זה זמן לאורך הגבול עם מצרים, מחשש לשחזור הפיגוע שקטל בשנה שעברה שמונה ישראלים בכביש 12.
למרות הכוננות הזאת הופתעו אתמול בצה"ל - לא מהפיגוע, כן מהתעוזה. הפיגוע שגולגל לעברנו היה גדול, נועז ומאתגר מכל מה שהכרנו עד כה. החדירה הברוטלית לבסיס המצרי והריגתם של כ-15 לובשי מדים, חטיפת רכבי הפאהד והדהירה אל הגדר - להרוג ישראלים. רק תגובה חדה של צה"ל בסיוע השב"כ, שנוהלה בשלט-קרוב על ידי אלוף הפיקוד טל רוסו, איפשרה לסיים את האירוע בתוך דקות - כל המחבלים הרוגים וללא חטופים או נפגעים בצידנו.
ההצלחה היא נחלת העבר
ועדיין, על שמחת הרגע צריכה להאפיל דאגה גדולה. סיני הפכה לארץ ללא דין וללא דיין. כל דאלים גבר, כל מחבל הישר בעיניו יעשה. ארגוני הטרור עושים בה כרצונם - מעבירים אמל"ח, מאחסנים אותו, מנסים אותו וגם משתמשים בו. לא עוד מחבלים פרימיטיבים עם קלצ'ניקוב, עכשיו כבר מדובר בארגונים סמי-צבאיים להוטי קרב וחמושים עד צוואר, שמחפשים אקשן בכוח וחוסכים מעצמם את הדיון על מעשים ועל השלכות.
את הדיון הזה מקיימים מאמש בירושלים ובקהיר, וביניהן. המצרים חטפו את הפיגוע בין העיניים, שיתקשו מעתה שלא לראות את שיחי הטרור הקיצוני שגדל להם בערוגות האיסלאם. ממשלו של מורסי ספר אמש הרוגים ראשונים ויצטרך להסביר לעמו איך זה שהאויב בא מבפנים.
בשיחות שקיימו אמש עם גורמי התיאום והקישור הישראליים נשמעו המצרים בעיקר מבולבלים. הצד הטוב הוא שאין להם שום ספק שאנחנו לא אחראים, הצד הרע הוא שצריך להיות ממש אופטימי כדי להאמין שבעקבות הפיגוע הזה הם יתחילו לפעול בסיני. ישראל תצטרך להמשיך לסמוך על עצמה - על המודיעין והסיכול והחדות המבצעית, ולקוות שלא להיגרר למערכה צבאית בעזה ומדינית מול מצרים. ככל שינקפו השעות ויתברר מי היו האחראים לניסיון הפיגוע, כך תידרש הכרעה אם להגיב, וכיצד. אם האחריות מונחת בסיני זה קל - תגובה לא תהיה כדי שלא לפגוע בריבונות מצרית; אבל אם האחראים יצאו מעזה, אפשר שניכנס לסיבוב לחימה משמעותי בדרום.
כל השאלות האלה היו מועצמות לו הפיגוע אתמול היה, חלילה, מצליח. לכל מי שמצוי בעסקי הביטחון ברור שההצלחה היא נחלת העבר, ואין ערובה שכך יהיה גם מול ההתרעה הבאה.
אם יש משהו אחד שאפשר לקחת מאירועי אמש הוא שלא רק באולימפיאדה נשברים שיאים, גם בגבול סיני: רף הטירוף, רף האלימות, רף הבוטות, רף החוצפה - כל אלה מלמדים שטרור מזן חדש הגיע לשכונה. אלים, מסוכן ומאיים מכל מה שידענו עד כה. באדיבותם של אנשי הג'יהאד העולמי, שמאיימים עלינו גם מסוריה וגם ממצרים, אפשר לקבוע מאתמול בבטחה - עיראק כבר כאן.