שינוי משמעותי עשוי לחול על ישראל ועל היושבים בה. אם קודם סברתי שהמתקפה המתוכננת באיראן היא בסופו של דבר איום פוטנציאלי שעוזר למנף את רמת הסנקציות ואת הנחישות המערבית להילחם בגרעין האיראני - לאחרונה הבנתי שראשי המדינה גמרו אומר לפעול.
איני רוצה להקדיש את מאמרי לעצם ההחלטה. יש נימוקים לכאן ולכאן. אומר באורח מכליל שישראל אינה השוטר של העולם. היא מדינה קטנה בלב מזרח תיכון ערבי, והגרעין האיראני מאיים על אינטרסים אמריקניים ומערביים במפרץ הפרסי - איום הקשור לפוטנציאל הכלכלי במפרץ - ולא רק עלינו. אבל איני מצוי בנבכי המידע. משום שפעם הייתי שותף סוד, אני יכול להניח שיש התפתחויות שגורמות להקשחת עמדת ישראל מול מוכנות איראנית.
לעיתים נדמה שאין לאחמדינג'אד אינטרס חזק יותר מקידום מתקפה ישראלית. הוא מתנהג כמי שמזמין אותה, ממש מייחל לה, וטעמיו עימו. אבל גם כאן איני יודע את משקל האמת. אני בוחר להתייחס לנקודות הנושקות לאזרחי ישראל ולדמוקרטיה הישראלית בכל הנוגע למתקפה.
אין פגיעה בהפתעה
כל מי שמתכנן מתקפה רואה בוודאי את פני הבאות. האזרחים מתבוננים באירוע הפוטנציאלי בחשדנות, ודוחקים את הקץ באומרם "זו מחשבה נכונה אבל ממילא אין אפשרות שתתבצע". ולכן אם מתקפה אכן מתוכננת, חייבים להתחיל בצורה כלשהי של דיאלוג בין הממשל לנתיניו.
על כל אזרח לדעת שמה שהיה לא יהיה. איני מדבר על כלי הנשק שיופנו נגדנו, אלא על דברים בנאליים יותר, למשל הקץ לכלכלה מובילה רווית השקעות בינלאומיות וסוף לתיירות הנכנסת. זה יהיה גם קץ לישראל של היום, שאפילו בצל המחאה החברתית אפשר למצוא בה נקודות אחיזה חיוביות מאוד. היות שהתחזית שלי זהירה, ואפילו לא פסימית דייה, אני סבור שמישהו בממשל חייב לקיים דיאלוג אזרחי עם הציבור.
שהרי דבר אינו סוד. אם נתקוף, אנחנו יודעים שהאיראנים יקבלו את פנינו. העולם הערבי והאיסלאמי, שונאי איראן ואוהביה יהדקו את חגורת "המצור" סביבנו.
דיאלוג פורה וגלוי בין ההנהגה לציבור חייב להתקיים. אין בכך שום פגיעה בהפתעה, שהרי האזרח חשוף להשפעות רבות. הדיאלוג חייב להיות דו-סטרי גם בהקשבה וגם בהנמקה של עמדת ההנהגה בשאלה קיומית.
איני מקנא במקבלי ההחלטות ואין חלקי עם הסבורים שאסור לנו אפילו לשקול מתקפה, אבל מבחן התוצאה נראה מדאיג. מטרתי היא להצביע ברורות על העובדה המזדקרת: מנקודת ראות כלכלית, חברתית ואזרחית תהפוך ישראל לשונה מזו שאנו מכירים. לכן אני קורא לדיאלוג בין הממשלה לאזרחיה, ולא להנפקת נאומים צ'רצ'יליאניים טרם יציאתנו למתקפה.