המשימה השאפתנית ביותר על המאדים

האם יש סימני חיים על כוכב הלכת? זו השאלה שרכב החלל "סקרנות" ינסה להשיב עליה, אם ישלים בהצלחה את נחיתתו הבוקר, כשעליו מעבדה משוכללת. העלות: 2.5 מיליארד דולרים

  • חלל
  • נאס"א
  • מאדים
ד"ר דיאנה לאופר וד"ר יגאל פת-אל
צילום: רויטרס, קריינות: אביב אברמוביץ, עריכה: טל רזניק

הבוקר (שני), בשעה 8:31 בבוקר לפי שעון ישראל, ינחת רכב השטח "קיוריוסיטי" (curiosity - סקרנות) על פני המאדים. משימתה של הגשושית, כפי שנקרא רכב מסוג זה, היא לבדוק את פני הקרקע של המאדים, ובפעם הראשונה לבדוק היתכנות של חיים על פני כוכב הלכת: האם פני הקרקע של המאדים מסוגלים לאפשר קיום חיים על פניו. מאדים הוא כוכב לכת צחיח, אולם משימות חלל קודמות הראו כי בסבירות גבוהה מאוד, בעבר זרמו מים נוזליים על פניו. האטמוספירה הקלושה שלו מכילה בעיקר פחמן דו-חמצני, והטמפרטורה הממוצעת על פניו היא כמה עשרות מעלות מתחת לאפס.

(תוכן מקודם)

5 דברים שחייבים לעשות במהרה כשנכנסים לדירה חדשה וריקה

בשיתוף שמרת הזורע
לכתבה המלאה
בהצלחה במשימה. הדמיה של "קיוריוסיטי"

ה"קיוריוסיטי" שוגרה אל עבר המאדים בחודש נובמבר אשתקד, והיא ניצלה חלון זמן בו המאדים וכדור הארץ מצויים בקרבה מרבית, חלון זמן הנשנה כל 26 חודשים. משימת ה"קיוריוסיטי" עלתה 2.5 מיליארד דולרים והיא השאפתנית ביותר עד כה. המעבדה משוכללת מאוד, מסוגלת לנוע באופן עצמאי עד 200 מטרים ביום, ולנתח, באמצעות מכשור מדויק, את ממצאי הניסויים שכוללים, בין היתר, אידוי סלעים על ידי תותח לייזר וחיפוש מים בעומק של כמטר מתחת לפני הקרקע.

שתי המשימות המשמעותיות ביותר על פני המאדים עד כה היו שתי גשושיות קודמות שנחתו על פניו לפני שבע שנים: "ספיריט" ו"אופורטיוניטי". קדמה להם משימת ה"פאת'פיינדר" במחצית שנות ה-90. שלוש המשימות כללו רכבי שטח שנעו על המאדים ובחנו את הרכב הסלעים ופני הקרקע. גם משימתם של הספיריט והאופורטיוניטי (האחרונה עדיין פעילה) הייתה לגלות סימני מים בקרקע המאדים – אולם המשימה הנוכחית היא הראשונה שבה שמעבדה תבדוק את פני הקרקע של כוכב הלכת, באופן אוטומטי, בעודה נעה על פני השטח. היא תנסה לבחון האם הרכבם של פני הקרקע עשוי לתמוך בחיים.

פני שטח צחיחים, טמפרטורה של כמה עשרות מעלות מתחת לאפס. מאדים, כפי שצולם על ידי אחת הגשושיות הקודמות (צילום: רויטרס)

המעבדה, הקרויה גם MSL (המעבדה המדעית של המאדים - Mars-scientific Lab), מונעת על ידי כור גרעיני קטן המוזן על ידי פלוטוניום. הנחיתה של רכב השטח אף היא חדשנית, ובפעם הראשונה ייעשה שימוש במנועים שיאטו אותה, וממש לפני הנגיעה האחרונה יופרדו מהקרקע. משך הנחיתה, מרגע הכניסה לאטמוספירה ועד לנגיעה בקרקע, הוא כשבע דקות, שבמהלכן תבלום ממהירות של כמעט 22 אלף קילומטרים לשעה, כל זאת כשהיא מתחממת לטמפרטורה עצומה כתוצאה מהחיכוך. אלה יהיו שבע דקות מורטות עצבים, שבסיומן, בשעה 8:31, נדע עם רכב החלל נחת בשלום והחל את משימתו.

ד"ר דיאנה לאופר, חוקרת בחוג לגיאופיזיקה באוניברסיטת תל-אביב

ד"ר יגאל פת-אל, יו"ר האגודה הישראלית לאסטרונומיה

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/הלתנאי שימוש
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully