פטפטת לא אחראית

במהלך ראיון עם האלוף (מיל') אהרן זאבי-פרקש ציטט הפרשן הצבאי של ערוץ 2 רוני דניאל בכירים בצה"ל ובמערכת המודיעין, שחשיבתם פתלתלה ומפולפלת: לדעתם, אמנם ייתכן כי אם ישראל לא תתקוף את אירן תהיה בידי האייתוללות פצצה גרעינית; אבל דווקא אם ישראל כן תתקוף - כי אז אירן תהפוך בוודאות למדינה גרעינית. לפי היגיון זה, הפצצה ישראלית או מערבית על מתקני הצנטריפוגות תעניק לאירנים לגיטימציה לפרוש מההסכם למניעת הפצתו של הנשק הגרעיני. תיסלל דרכם לייצר פצצת אטום בראש חוצות.

הניסוח הנכון הפוך: לאירן יהיה בוודאות נשק גרעיני אם הסנקציות הכלכליות ייכשלו והפעילות הצבאית לא תצא לפועל. ה"ברי" וה"שמא" פשוט התחלפו בדרכי חשיבתם.

בבואה לבחון את המשך טיפולה במיזם הגרעין בוחנת אירן את העוצמות והכדאיות בלבד. לגיטימציה? לא בדיוק מעניין אותה אם תגונה כשתחזיק בפצצה. אפילו דיד גרוסמן ויורם קניוק בתבונתם לא ישתטו לכתוב ב"הארץ" מאמרים נוגעים ללב על עד כמה זה נורא שהאירנים לא כיבדו את התחייבותם בהיותם חתומים על האמנה למניעת הגרעין. אחרים אפילו יאשימו את ישראל שגרמה לגירעונה של טהרן.

גרוסמן קונן שלשום נגד השתיקה. מדוע בכירי צה"ל הכפופים לממשלה האזרחית אינם קמים נגד כוונתו של בנימין נתניהו לתקוף באירן? הוא אפילו מצפה מהם להתפטר ערב הצעד הקריטי הזה. האם במרומז זו קריאה לחתור תחת הממשלה? (האם משהו הדומה למה שעשו גבי אשכנזי וקציניו בלשכת שר הביטחון הממונה עליו?)

השאלות שהציגו בעניין קשה זה גרוסמן וקניוק ראויות לעיון. מבנה האישיות של ראש הממשלה והשרים אשר נבחרו להנהיג את ישראל רלוונטי לבירור השאלה הגורלית.

יש רק בעיה כבדה במאמרו של גרוסמן, והיא שאת התהיות והשאלות והחרדות וההסתייגויות שמציג הסופר הפופולרי היה אפשר להעלות על הכתב גם מן הכיוון האחר. היה יכול לבוא מי שתומך בהפצצת אירן ולהציב את אותן חרדות גם אילו בראש ממשלת ישראל עמד אדם שנטייתו הפוכה מזו של נתניהו. זה כוחו של הוויכוח וזו חולשתו.

רק שבינתיים יצא הוויכוח מדיון ציבורי אם להפציץ אם לאו. עיתונאים ופרשנים "מוציאים מהארון" את אלופי צה"ל המחווים את דעתם לא רק במפגשים מוסמכים ופנימיים שנועדו לכך, וכך צריך, אלא לעיתים גם מפטפטים אותה במסיבות קוקטייל או בעיני בכירים לשעבר שמפיצים את הדברים ברבים.

עד כי נראה שכמה פטפטנים ישראלים קיבלו על עצמם לנהוג כאילו היו כיתת הכוננות של משמרות המהפכה.