את הדברים הבאים אני כותב מתוך הסתייגות. חברת הכנסת חנין זועבי היא מטרה קלה מדי, ואין שום חוכמה להשתלח בה. יריביה הפוליטיים כבר הטיחו בה את כל הנאצות שבספר, ועוד כמה. נוסף על כך, חופש הדיבור חשוב לי כאוויר לנשימה, ואני מאמין גדול בלהניח גם לדעות מנוגדות לדעתך להישמע. מן הטעמים הללו אני מסויג.
עם זאת קשה לי שלא להגיב על דבריה המקוממים וחסרי האחריות, כאילו ישראל אשמה בפיגוע הטרגי בבורגס, בולגריה. "ישראל אינה קורבן וגם כאשר אזרחים נרצחים, המדיניות הישראלית היא האשמה", אמרה זועבי במכללת גורדון בחיפה. "אם לא היה כיבוש ולא היה דיכוי - הפיגוע לא היה".
חנין זועבי היא חברת כנסת פעלתנית שאינה מותירה ספק בדבר דעותיה הפוליטיות. היא אינה ציונית ואינה חובבת ציון, אך כל עוד בוחריה יודעים בבירור בעבור מי הם מצביעים - אין בעיה. אגב, גם בין חברי הכנסת היהודים יש כאלה שאינם ציונים בהגדרה, ואולי גם מעבר לזה.
אבל חנין זועבי עושה פרובוקציות. אין לי ספק שהפרובוקציות הללו אינן מקריות, אלא חלק מרכזי מהאסטרטגיה הפוליטית שלה, שבשתי מילים אפשר להגדיר אותה כ"למשוך אש". זה לא בלתי הגיוני: כחברת כנסת ממפלגה אופוזיציונית קטנה (בל"ד) היא הבינה שבאמצעות מהומה תקשורתית אפשר למשוך תשומת לב, להגיע לכותרות ולהתבלט.
מסר מסוכן מאין כמוהו
זועבי יצאה מאלמוניותה ועלתה לכותרות כשהשתתפה פיזית במשט המרמרה, על סיפון הספינה ההיא. בראיונות שנערכו איתה לאחר המשט היא המטירה אש וגופרית על ראש חיילי השייטת שהשתלטו על הספינה בפרט ועל מדינת ישראל בכלל, והבטיחה להשתתף במשטים נוספים "אם תוזמן". הצלחתה התקשורתית של הפרובוקציה סביב המשט נתנה לחנין זועבי, ככל הנראה, רוח גבית, והיא החליטה לאמץ את האסטרטגיה הזאת כדרך פעולה.
אמירתה של ח"כ זועבי כי ישראל אשמה בפיגוע בבורגס היא לא רק פרובוקטיבית; היא נושאת בחובה מסר מסוכן מאין כמוהו: מותר לעשות לישראל ולישראלים, אזרחים, נשים וילדים כאחד - הכל, אבל ממש הכל, כולל לפוצץ אותם באוטובוס הלוקח אותם לחופשה בחו"ל, בגלל הכיבוש. כלומר, אין שום עכבות, שום מעצורים, שום הסתייגויות מוסריות, שום דבר. לשיטתה של זועבי, אם אתה ישראלי - ומאחר שישראל היא כוח כובש - אתה בן מוות. ההומניזם בהתגלמותו.
אני חושש שאפילו אם היא עצמה לא מתכוונת למלוא המשמעות של דבריה והיא אומרת אותם כפרובוקציה, יש לא מעט קיצונים שתופסים את הדברים הללו ברצינות תהומית. בימים האחרונים מסתובב באינטרנט סרטון מזעזע של עשר דקות המציג תוכנית מתיחות בטלוויזיה המצרית. מהות המתיחה: בשלב כלשהו בתוכנית נאמר למרואיינים (שהם שחקנים ודמויות ידועות במצרים) כי הם בעצם מרואיינים בערוץ טלוויזיה ישראלי. התגובות של המרואיינים מקפיאות דם: הם מתנפלים על המנחים, מכים וחונקים אותם - כולל את הנשים שבצוות, בלי מעצורים. הם מפגינים שנאה יוקדת, ולצוות התוכנית נדרשים זמן ומאמץ רב כדי להרגיע אותם. מזעזע.
לכן, ח"כ זועבי, כשאת עושה את הפרובוקציות חסרות האחריות האלה, הביאי בחשבון שזו התוצאה.