כן, להטיל מע"מ דיפרצניאלי

תזכרו את המספר 17. הוא ילך איתנו מעכשיו והלאה להרבה שנים. 17% מע"מ, אם תחליט הממשלה להעלותו היום (שני), ילוו אותנו עוד שנים רבות. אבל אולי הגיעה השעה להשית מע"מ דיפרנציאלי.

הרעיון העקרוני של המע"מ הוא מס על ערך מוסף. כלומר, אם לקחתי ברזלים ופלדה והפכתי אותם למרצדס, הערך שהוספתי על חומרי הגלם הוא עצום. למה שלא נטיל על מכוניות יוקרה מע"מ של 30%? ובו בזמן, אם חלבתי פרה ויצא חלב, פיסטרתי אותו והכנסתי אותו לשקית, למה שהמע"מ לא יהיה 5% ואולי 2%?

מס על ערך מוסף צריך להשתנות לפי סוג המוצר. נכון שזה פתח לבעיות, אבל ככה יהיה אפשר למסות בסופו של דבר בצורה הוגנת יותר את שכבות האוכלוסייה השונות. על מטוס פרטי צריך לשלם מע"מ של 40% ועל גבינה לבנה אולי לא צריך לשלם מע"מ כלל. כמו שיודעים להעלות אותו בקלות, כך צריך להתייחס ליישומו בקפדנות. בעניין הזה, העיר אילת לא צריכה עוד את ההטבה הזאת. אפשר לצמצם אותה משמעותית.

אבל מעבר לעניין המס, ברור שהשומנים שנצברו במשרדי הממשלה אינם מעטים. חלק גדול מהמשרדים התנפח בשנים האחרונות - בשנות השפע של קופת המדינה. יש דרכים לממשלה לקצץ בחלק מהמנגנונים הלא נגמרים שלה תוך כדי שמירה יחסית על ביטחון ועל רווחת האזרחים. המדינה גם יכולה לנסות להפריט עוד נכסים, או לכל היותר לשלב אותם בתוכנית קיצוצים. הרי רק רשות השידור עולה כמיליארד שקלים בשנה. אל תגידו שאין מהיכן לקצץ.

אם הממשלה רוצה לצ'פר את האזרחים, במקום לתת מתנות בסגנון ועדת טרכטנברג היא צריכה לעשות זאת במקומות שבהם היא הכי אפקטיבית. בתור שוטר התחרות. ראו, למשל, מה שעשה שר התקשורת כחלון בענף התקשורת, אבל יש עוד תחומים רבים נוספים. אפשר להגביר את התחרות בענף הנדל"ן על ידי שיווק מאסיבי של קרקעות מדינה ואילוץ הקבלנים לבנות עליהן. אולי במקום למכור לקבלנים את הקרקע במכרזים, לבצע את המכרזים על אופציות לרכישת הקרקע עם מועד תפוגה. אם לא בנו עד למועד, פגה האופציה לרכוש את הקרקע.

חובה על הממשלה להגביר את התחרות בכל אחד מהשווקים שבו היא לא מתקיימת. היא גם חייבת לקצץ בשומנים לפני שהיא באה להעלות מסים. עליה לבחון בנדיבות את עניין ההפרטה, אך לא להפריט מונופולים לשווקים, כמו שהיה במקרה של תנובה או בזק. קודם לפרק אותם ואז למכור. יש הרבה מה לעשות, וצריך לעשות בלי להתייאש.