משרד האוצר הודיע היום (ו') כי במסגרת הצעדים שיובאו לאישור הממשלה להגדלת הכנסות המדינה ממסים יוגדל המע"מ ב-1% מ-16% ל-17% החל מה- 1.8.12. העלאה של 1% במע"מ מגדילה את הכנסות המדינה ב-4 מיליארד שקל בשנה. בנוסף, מס ההכנסה יועלה ב-1%, החל ב-1.1.2013 למשתכרים מעל הממוצע, החל ממדרגת המס השלישי, 8,881 שקל ומעלה, למעט המשתכרים מעל 67 אלף שקל בחודש, ומעל ל-800 אלף בשנה, שהמס שהם יצטרכו לשלם יגדל ב-2% בחודש. כן תוקדם בשנה, מינואר 2014 לינואר 2013, הטלת מס מעסיקים של 0.6%.המהלכים יובאו לאישור ביום שני, בישיבת הממשלה על תקציב 2013, וייכנסו לתוקף החל מה-1 בינואר של אותה שנה.
שר האוצר, ד"ר יובל שטייניץ, ושר החוץ, אביגדור ליברמן, נפגשו הבוקר במשך כשעתיים, וסיכמו על תמיכת "ישראל ביתנו" בחבילת הצעדים הכלכליים שיביא שטייניץ לממשלה ביום שני. בפגישה סוכם כי פעילות משרד הקליטה לקליטת עולים חדשים תוחרג מהקיצוץ הרוחבי במשרדי הממשלה יחד עם תקציב הביטחון, החינוך והרווחה.
שטייניץ, יביא ביום שני לממשלה חבילת צעדים לצמצום הגירעון בתקציב 2012 ו-2013 והתמודדות עם השלכות המשבר בכלכלה העולמית על המשק הישראלי. חבילת העלאות המסים תגדיל את הכנסות המדינה ממסים ב-2013 ב-14.4 מיליארד שקל. החבילה גובשה במשרד האוצר בתום סדרת דיונים שהתקיימו בשבועיים האחרונים עם ראש הממשלה, בנימין נתניהו ונגיד בנק ישראל, סטנלי פישר.
בהודעה שפרסם היום האוצר נאמר כי צעדים אלו אמורים לאפשר למדינת ישראל לעמוד ביעד הגירעון המעודכן שנקבע על 3% בשנת 2013 ולשמור על צמיחה גבוהה ואבטלה נמוכה.
בנוסף, תובא לממשלה הצעה למתן הקלות לבעלי החברות הכלואות בתקווה שסך הרווחים מחברות אלו, לאחר ההקלות הנדיבות שהמדינה תעניק להן יהיה 3 מיליארד שקל לפחות עד סוף 2013.
מהלכים אלו באים בהמשך להעלאת המיסוי על סיגריות ובירה ביום רביעי האחרון בחצות, שאמורה להביא לממשלה הכנסות של מיליארד שקל בשנה.
עוד תוארך בשנה הוראת השעה הקובעת פטור ממס רכישה לבעלי דירה יחידה, עד 31 בדצמבר 2013; לבעלי דירת מגורים נוספת, תוארך הוראת השעה על מס רכישה בשיעורים גבוהים, עד 31 בדצמבר 2013; כמו כן יבוצע עדכון בנוסחת המיסוי הירוק לרכבים.
הפחתה רוחבית בתקציב משרדי הממשלה
בסך הכול, חבילת הצעדים תתרום להכנסות המדינה כ- 14.4 מיליארד שקל בשנת 2013. בנוסף, תתבצע הפחתה רוחבית בתקציב משרדי ממשלה ויחידות סמך, בשיעור של 5% בבסיס תקציב שנת 2012, שתגדיל את הוצאות הממשלה השנה ב- 0.7 מיליארד שקל עוד ב-2012, ובשיעור של 3% נוספים בבסיס תקציב שנת 2013, למימון התוספות התקציביות הנדרשות, בעיקר לטיפול בתופעת ההסתננות, לרפורמה במערך הכבאות ולמוכנות העורף לחירום. הקיצוץ של 5% בתקציב השנה ו-3% בשנה הבאה יצמצם את הוצאות הממשלה בשנה הבאה ב-1.5 מיליארד שקל.
יו"ר מפלגת העבודה, שלי יחימוביץ', התייחסה להודעה של משרד האוצר ואמרה כי "אפשר לחטוף סחרחורת מרצף ההחלטות הכלכליות הסותרות של נתניהו בשלושת הימים האחרונים. יום אחד הוא מטיל מס יסף על עשירים, ביום שלמחרת הוא מבטל אותו. יום אחד הוא מטיל מע"מ ומגן בכל הכוח על מס ההכנסה, ולמחרת הוא מטיל מס הכנסה. יום אחד הוא אומר בתקיפות אין ארוחות חינם ולמחרת הוא מנסה לפייס את הציבור ולומר שלמשפחות יהיה יותר כסף אחרי הגזירות. מדובר בהתנהגות היסטרית ונעדרת כל קו מנחה".
מחצית מהמועסקים במשק משתכרים פחות מ-5,812 שקל ברוטו בחודש - ושכרם של 75% מהעובדים נמוך מ-10,243 שקל בחודש. כ-25% מהעובדים מקבלים שכר נמוך מ-3,451 שקל ברוטו בחודש - פחות משכר המינימום, שהוא כ-4,100 שקל ברוטו בחודש.
נתונים אלה עולים מנתונים שעובדו על ידי רשות המסים לבקשת TheMarker, שבדקו את השכר החציוני של המועסקים בישראל. השכר החציוני הוא אחד הנתונים החשובים ביותר לתיאור מצב המשק בישראל, אך אינו מפורסם בקביעות כמו השכר הממוצע, המפורסם על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) מדי חודש. הלמ"ס, ספקית הנתונים המרכזית בישראל, אינה מפרסמת את השכר החציוני בטענה כי אינו מדויק מספיק.
65% מהמועסקים משתכרים פחות מהשכר הממוצע
לפי הלמ"ס, שכר המועסקים הממוצע באפריל 2012 הוא 8,881 שקל ברוטו בחודש - כאשר מעיבוד נתונים שלהם עולה כי 65% מהם משתכרים פחות מהשכר הממוצע. הפער הגבוה שעולה בין הממוצע לשכר החציוני, שאינו מושפע על ידי מקבלי השכר הגבוה במשק כמו השכר הממוצע, מצביע על הפערים הגדולים בשכר בישראל.
הנתונים של רשות המסים מתייחסים לשכר ברוטו ב-2010, שנתונים פרטניים לגביו מתקבלים באיחור של שנתיים. במונחים ריאלים, השכר החציוני בישראל ב-2010 הוא כ-6,000 שקל ברוטו בחודש.
נתוני השכר שעיבדה רשות המסים מבוססים על שכרם של 3.095 מיליון משרות, שדווחו למס ההכנסה ב-2008-2010. מהנתונים עולה כי בין השנים 2008-2010 צמח השכר הממוצע והחציוני בכ-2.8% בלבד, לעומת עלייה נומינלית של כ-9%. השכר הממוצע ב-2010, לפי רשות המסים, היה 8,836 שקל ברוטו בחודש.
שכרו של מעמד הביניים נע בין 3,451 ל-1,0243 שקלים
"רוב הישראלים לא ערים לעד כמה הפערים הכלכליים בישראל גדולים", אומר פרופ' מומי דהן, ראש בית הספר למדיניות ציבורית באוניברסיטה העברית ועמית במכון הישראלי לדמוקרטיה. "העובדה שכ-770 אלף איש, מקבלים שכר נמוך מ-3,450 שקל מפתיעה, ומרבית הציבור אינו מכיר אותה".
לדברי דהן, "רוב האנשים לא יאמינו למספרים האלה. הם יגידו שזו כלכלה שחורה או יאשימו את החרדים או הערבים במקום להודות שהמציאות קשה מאוד ושהחברה הישראלית מוכה בעוני ובפערים חברתיים".
הנתונים האלה מתארים גם את מצבו של מעמד הביניים בישראל, שעל פי אחת ההגדרות המקובלות, שכרו נמדד בין השכר הנמוך של 25% מהמועסקים לבין השכר של 75% מהמועסקים. כך, שכרו של מעמד הביניים נע בין 3,451 ל-10,243 שקל ברוטו בחודש.
"אם החציון משקף את מעמד הביניים אז ההבדל בין מעמד הביניים למעמד הנמוך קטן יותר מאשר ההבדל בינו לבין המעמד הגבוה. מעמד הביניים קרוב יותר למעמד הנמוך מאשר למעמד הגבוה", אומר פרופ' אייל קמחי, מבית הספר לכלכלה באוניברסיטה העברית וסגן מנהל מרכז טאוב, שחקר לאחרונה את התפלגות אי-השוויון בישראל ומצא כי עיקר אי-השוויון נמצא בחלק העליון של התפלגות השכר.