מסים - גם על חרדים וערבים

כישראלים רבים, הופתעתי מהודעתו של בנימין נתניהו כי תמו שבע השנים הטובות, ומעתה ואילך יש להעלות את המסים. עוד אחוז למע"מ ומיסוי-מה על העשירים לפי המתווה של מנואל טרכטנברג.

אחר כך הופתעתי מכך שהופתעתי. הרי מאז 2008 התחלתי להאמין במין תפיסה רומנטית, שאין בה שמץ של הבנה כלכלית, שישראל מנוהלת בידי רבי-מג. העולם נראה כדומינו בנפילתו, יוון וספרד, ואפילו גרמניה הכל-יכולה במשבר, ובאמריקה קרסו המוסדות הכספיים שהכל בטחו ביציבותם, והאם ייתכן כי רק ישראל הקטנה והרחוקה היא אי של יציבות?

פעם היה עולם שבו יכלו מדינות לקיים לא רק משק אוטרקי אלא גם שיקום לעצמן בלבד. למשל, פינלנד החרוצה לאחר מלחמת העולם השנייה. אבל בעולם הגלובלי, עם כלכלת-מגדל-בבל, עם המיידיות והעכשוויות מקצה הארץ עד קצה, מי יכול? ישראל יכלה, ולרגעים נדמה היה שהיא כה זעירה, שהגל עשוי לחלוף על פניה בלי להרטיבה. לא באמת. הרומנטיקה נגמרת בספרי השירים.

נתניהו נחשב אשף בתחום הכלכלי. הוא נסמך על נגיד הבנק פרופ' סטנלי פישר, אם כי לא האזין לאחת מאזהרותיו האחרונות, ועל ד"ר יובל שטייניץ שהתברג במשרד האוצר. אך ניסיונו בא לו מהימים שעשה בממשלתו של אריאל שרון. ראש הממשלה דאז רצה להכשילו והפקיד בידיו את התיק הפחות פופולרי מכולם, וזו היתה דווקא השנה שבה נתניהו - שהתחמש בפרופ' ירון זליכה וביוסי בכר ובאחרים - הוריד את הקצבאות וקיצץ בהוצאות והעלה את ההכנסות דווקא בבלימת המיסוי הגבוה, וייצב את המשק.

עתה המצב שונה. יש האטה עולמית והיא פוגעת בישראל. לראשונה זה שנים הייבוא גדול מהייצוא, ומגמה זו עלולה להחריף מסיבות מדיניות. עליית מסים זהירה? לא נורא. סביר להניח כי המחירים לא יעלו יותר, מפני שממילא הביקושים למוצרים יפחתו בתקופה של האטה כלכלית בדרך למיתון.

אך הממשלה חייבת להיות ערה לשני גורמים הממלאים תפקיד בתגובת הציבור לצעדיה: נכון שיש להיזהר מהעלאת המס על עשירים מחשש לבריחת ההון מהארץ, אבל הסגידה לכסף שמאפיינת את החברה הישראלית וגורמת לנזקים בתחומים שונים ומגוונים חייבת להיפסק; ובמקביל, יש להכניס למעגל משלמי המסים את המגזר הערבי והחרדי, ואת המיליארדים שמחליפים ידיים במזומנים בקרב בעלי מלאכה.

אין קל מזה. לרשום היכן ניצבת מכולה בכל רחוב שבו מתבצע שיפוץ, ולתבוע לאחר מכן מבעל המלאכה להציג את החשבונית והקבלה. אחרי ענישה מתאימה - לא ברמת הבדיחה הרווחת - יזרמו מיליארדים רבים לקופת האוצר. הם יקלו על האזרחים שומרי החוק, שנושאים במעמסה כל השנים האלה. מימוש ההכנסה תלוי בסך הכל בהשקעה של כמה עשרות פקחים.

נתניהו ופישר ושטייניץ יצליחו אם ישכנעו את הציבור כי הגזירות מתבצעות ברצינות הראויה, ובעיקר בלי משוא פנים.