רוצים צדק חברתי? תשלמו

אין דרך קלה אחרת להגיד זאת: רבותיי, המיתון בפתח. כבר לא מדובר בדיונים מנומסים על הרחבת הגירעון לשנה הבאה, מדובר בסידרה של מכות כואבות לארנק. חלקן יהיו יזומות על ידי הממשלה, אחרות יגיעו באופן "טבעי" מהעולם - בין היתר על ידי הדולר המזנק, שישפיע על המון מוצרים.

צפוי לנו גל של התייקרויות שלא יקל על המשק להתמודד. אבל אין ברירה, ממש אין ברירה. כי אם נרחיב את הגירעון עוד קצת כדי לממן את חגיגת הבזבוזים, נגמור כמו יוון או ספרד. לנו לא יהיה גוש יורו נדיב לחילוץ. הדוד סם מארה"ב כבר פחות נדיב בעצמו וגם הוא במצב כלכלי לא פשוט.

גל הגזירות שעוד יגיע הוא כורח המציאות - החור בתקציב המדינה פשוט גדול מדי. המע"מ הוא דרך המימון הנוחה לכל גזירות שהאוצר מטיל. התוספת הצפויה היא התוספת שנהוג לקבל. דווקא מס העשירים שמדברים עליו הוא חמקמק. קל לדבר בסיסמאות על תפיסת העשירים בארנק שלהם, קשה יותר לעשות זאת. לטעמי, גם מיותר להיטפל אליהם.

זה עניין למעמד הביניים. למרבה הצער, כתבנו כאן בימי המחאה, ולא רבים הסכימו להקשיב, שהחשבון יוגש בסוף למעמד הביניים. רוצים צדק חברתי? תשלמו.

אז מה עשינו בזה? אין לי מושג. אני רק יכול להגיד שאם נלך לפי אסכולת מחאת 2012, קיצונית וסוציאליסטית עוד יותר, הכלכלה שלנו תישרף בלהבות. לפחות מרבית הציבור התעשת והבין. על טרכטנברג משלמים, והחשבון הוגש במהירות.

גל ההתייקרויות הולך להגיע גם מכיוון הממשלה, עם המסים והקיצוצים הצפויים, וגם מכיוון הדולר, שעומד לייקר כאן מוצרים רבים - מהדלק שיקפוץ שוב כלפי מעלה, דרך מוצרים מיובאים מכל הסוגים. וכאילו לא די בכך, גם מחירי המזון צפויים לטפס. בקיצור, חדשות לא טובות.

אם זה מנחם מישהו, בסופו של דבר גם ממיתון כלכלי יוצאים. כל עוד שומרים על אחריות תקציבית, לא מתלהמים ולא דורשים מהממשלה לגדל את השפם של יוסיף סטלין, אנו נוכל לצאת מהמשבר הזה.

אין ספק שהוא יגיע, אבל עומקו ואורכו יושפעו מההתנהגות של הציבור הישראלי.