המ"מים של משה סילמן

התייחסותו של ראש הממשלה לניסיון ההתאבדות של משה סילמן כאל "טרגדיה אישית", מבטאת ניכור ואטימות למצוקה הקשה של רבים מאזרחי ישראל. תגובת הייאוש הקיצונית של סילמן היא כמובן יוצאת דופן, ואין להצדיקה בשום אופן. אבל המצוקה הקשה שדחקה את האיש לתגובה הזאת היא טרגדיה חברתית.

קראתי בימים האחרונים אמירות מקוממות על כך ש"ככה זה" - האיש פשוט נכשל בעסקיו, ואין מה לעשות. אחד מצליח, האחר נכשל, ומי שנכשל נושא בתוצאות ואינו יכול לבוא בטענות לאף אחד. זהו מוסר קניבלי, של חוק הג'ונגל הדרוויניסטי, החזירי, הרואה את החיים כמשחק הישרדות חסר רסן. אכן, בשוק החופשי יש מי שמצליח בעסקים ומי שכושל, אבל תפקידה של המדינה הוא למנוע מן הנופל להיות חסר כל, לאבד את קורת הגג, להגיע לפת לחם.

מדינת הרווחה אינה שוללת את כלכלת השוק ואינה מנוגדת לה, אבל היא יוצרת מסגרת של סולידריות, של ערבות הדדית, של צדק, של אנושיות. בחברה אנושית יש לאדם זכויות חברתיות, שתפקיד הכלל לספק.

לא חייבים להיות סוציאליסטים כדי לאמץ את גישת מדינת הרווחה. לשם כך די להיות באמת ובתמים תלמידיו של זאב ז'בוטינסקי. בימים אלה נשמע ברדיו זמריר (ג'ינגל) המזמין את הציבור לאירוע לציון יום השנה ה-72 למותו של ז'בוטינסקי, שנקרא "כלכלה חופשית וצדק חברתי". אכן, השילוב הזה היה דרכו. השילוב הזה אינו מניח לשום אזרח ליפול בשל כישלון בעסקיו.

ז'בוטינסקי דגל בשוק חופשי, אך לא בשוק פרוע. הוא האמין שהכלכלה החופשית, המאפשרת לאדם לבטא את עצמו ואת היצירתיות שלו, היא המנוע לחיים מודרניים. ואולם הוא היה ער לסכנותיה של הכלכלה החופשית, העלולה להביא לפערי ענק, לנפילה ולהתרסקות של חלק מהאוכלוסייה ולריכוז ההון והכוח בידי יחידים. הוא סבר שעל המדינה למנוע זאת, וקרא לאמץ את עקרונות הצדק החברתי של התנ"ך כדי לאזן את הכלכלה החופשית. הוא קרא לחקיקה חברתית שתגן על השכיר מפני התוצאות האפשריות של כלכלת שוק בלתי מרוסנת, שאין לצידה מדיניות רווחה. תקצר היריעה מלפרטה? במסגרת זו, אולם ל?יב?ת הצעתו היא חמש המ"מים שהמדינה מחויבת להבטיח לכל אזרחיה: מעון, מזון, מלבוש, מורה ומרפא.

המדינה אינה אחראית לכישלונות עסקיים של אזרחיה, אולם היא חייבת להבטיח קיום בכבוד גם למי שלא הצליח. חמש המ"מים הללו הן המינימום. משה סילמן איבד את קורת הגג, חלה ולא קיבל תנאי מינימום לקיומו, שכן קיצבת הנכות שקיבל ושעליה חי - 2,300 שקלים לחודש - אינה מאפשרת אפילו ביטחון תזונתי. המדינה לא סיפקה לו את חמש המ"מים.

סילמן אינו חריג, יש רבים מאוד, רבים מדי, במצבו או במצבים דומים; אזרחים שקופים, חלשים ומוחלשים, עניים ואף עובדים עניים. רובם הגדול אינם מאבדים את התקווה ואינם נוקטים צעד קיצוני כשל סילמן. ואולם החיים שלהם הם חיי סבל ומצוקה. המאבק למען צדק חברתי נועד לשים קץ לעוני, לצמצם את הפערים הנוראיים ולקומם את מדינת הרווחה המבטיחה חיים בכבוד לכל.

ראש הממשלה ושריו, המתיימרים להיות תלמידיו של ז'בוטינסקי, רחוקים ת"ק פרסה ממשנתו החברתית. כדי להצדיק את יומרתם, עליהם לבצע תפנית חדה במדיניות הממשלה בתחומי החברה והכלכלה.