ההחלטות שאנחנו לוקחים על חיינו מעצבות את העתיד שלנו. מי שאינו מאמין למשפט הזה, שינסה להתחתן, להוליד עשרה ילדים ולראות לאיזה עשירון באוכלוסייה הוא יגיע. הסיכויים שלו להתברג באלפיון העליון, אלא אם ירש חברת ביטוח, נראים קלושים. גם מידת הסיכון שאנחנו לוקחים על עצמנו משפיעה על עתידנו. מובן שיש סיכון ויש סיכון מחושב. כלומר, מי שלוקח סיכון ורץ לכביש בעיניים עצומות, שונה ממי שמחליט להקים עסק בתל אביב.
משה סילמן כשל בעסקיו. המיזמים שלו לא צלחו והוא צבר חובות כבדים מנשוא. בראיונותיו המצולמים הוא האשים את הביטוח הלאומי או את החרדים בכך שלא קיבל את הסיוע הדרוש מהמדינה. אבל האם המדינה מנעה ממנו לנסות להפוך לפקיד בחברה כזאת או אחרת ולחיות את חייו בשקט וללא סיכונים? האם המדינה היא זו שדחפה אותו להקים עסקים כושלים?
המתכון הסוציאליסטי יגביר את העוני
אני מסכים עם הקביעה, שחלק ממוסדות המדינה נוהגים בצורה מרושלת. מפילים אנשים כלכלית ולא נותנים להם לצאת בכבוד מחובות שמתחילים בהיקף זעיר. מי שאין לו הרבה נכסים, קל לו להידרדר וליפול לתהום. אבל זו הסיבה המדויקת לכך שאדם צריך לשקול את הסיכונים שהוא לוקח בצורה מושכלת. בין השאר, ההחלטה על מספר הילדים במשפחה היא גורם חשוב ביכולתה להגיע לרווחה כלכלית. יש קבוצות באוכלוסייה שמספר ילדיהן נגזר מתמהיל של אמונה דתית ושל לחץ קהילתי. אבל הם מבינים אילו חיים מצפים להם: חיים של דלות ושל מחסור.
קל מאוד להאשים את הממשלה בכלל ואת ראש הממשלה ואת שר האוצר בפרט במצבו של סילמן. אבל באותה מידה, ראשי המחאה שזועקים סיסמאות ומבטיחים שמיים וארץ למיואשים, אינם יכולים לרחוץ בניקיון כפיהם. מאז הקיץ שעבר הנחשול הסוציאליסטי עוסק בשטיפת מוחות ובהסתה פרועה נגד ממשלה שנבחרה באופן דמוקרטי. אבות הרעיון, שאם רק נרחיב את הגירעון - אנחנו מייד נימצא בשערי האוטופיה, הם במידה רבה ראשי המחאה.
וכאן מסתתר פרדוקס, לפחות בעיניי. מצד אחד, צורחים על המדינה שהיא אטומה ומנגנוניה רעים וקרי לב. מצד אחר, רוצים לשפוך עוד כסף על המדינה, להרחיב את הגירעון ולתת לאותם פקידים שיחלקו יותר כסף, הפעם למקומות ה"נכונים". מי שחושב שפתאום המדינה תהפוך לאמא רחומה או ל"רשת ביטחון" ושאר סיסמאות, אינו מבין שהתוצאה של המתכון הסוציאליסטי הזה תהיה עוד הרבה יותר עניים, שיהיו תלויים במעמד הביניים, שגם ככה לא קל לו.
הסוציאליזם לא צלח באף מקום בעולם. כולל בסקנדינביה. חבל לעשות את הניסיון הזה שוב. בינתיים מעשהו של סילמן היה אכזרי וציני משום שאחרים מתחילים לחקות אותו. זה לא ישנה כלום, ואם ישנה חלילה, הרי בסוף נקבל עוד עניים ואומללים.