ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה היום (ראשון) את הצעת החוק שנועד להתמודד עם התמריץ הכלכלי שנובע מתופעת ההסתננות לישראל. לפי החוק המוצע, העונש בגין הוצאת כספים לחו"ל על ידי המסתנן יהיה שישה חודשי מאסר בפועל, או קנס בסך 29,200 שקלים. העונש שיושת על מי שיסייע למסתנן יעמוד על שנת מאסר אחת, או הגבוה מבין קנס בגובה 29,200 שקלים או פי שניים מגובה הסכום שהוציא המסייע מישראל.
הצעת החוק, שתעלה מחר לקריאה ראשונה בכנסת, קובעת כי בעת היציאה מהארץ, יוכל המסתנן להוציא עמו את הכסף שהרוויח בעבודתו בישראל. האיסור לא יחול על מי שהוכר כפליט, או במקרים הומניטריים מיוחדים.
מזכיר הממשלה, צבי האוזר, העומד בראש צוות בין-משרדי שגיבש שורה של צעדים לצמצום התמריצים הכלכליים לכניסה בלתי חוקית לישראל, אמר כי "נקיטת צעדים כלכליים יעילים יצמצמו את המוטיבציה להסתנן לישראל".
הצוות שבראשו עומד האוזר ביצע בשבועות האחרונים עבודת מטה, בעקבות ההערכה שמרבית האזרחים הזרים שהסתננו לישראל, כ-60 אלף בני אדם, הגיעו לישראל כדי לעבוד ולהעביר כספים לקרוביהם שנשארו במדינות המוצא שלהם. לפי ההערכה של הצוות, האזרחים הזרים מעבירים כחצי מיליארד שקלים בשנה, ו-10 אלפים מהם מחזיקים חשבונות בבנקים בישראל.
"יגן מתופעת ההסתננות אך ישמור על זכויות האדם"
בלשכת ראש הממשלה הדגישו היום כי החוק החדש "יאזן בין זכותה של מדינת ישראל להגן על עצמה מפני תופעה הולכת וגוברת של הסתננות, לבין חובתה לכבד את זכויות האדם של מי שנמצא בשטחה".
על פי נתונים עדכניים, מתחילת חודש יולי נעצרו 213 מסתננים, בהם 18 בשבוע שעבר. מדובר בירידה משמעותית בכמות המסתננים שנכנסו לישראל בהשוואה לחודש יוני, שבו הסתננו 1,000 אזרחים זרים מאפריקה דרך גבול מצרים. בחודש מאי הסתננו כ-2,000 בני אדם.
תוכנית הממשלה למלחמה במסתננים כוללת את בניית גדר הגבול, שהשבוע הושלמו 200 ק"מ ממנה, הקמת מתקני שהייה למסתננים והרחבתם מתקנים קיימים. כמו כן כל מסתנן שייעצר ייכלא לתקופה ממושכת, עד שלוש שנים, ועל מעסיקי מסתננים יוטלו קנסות גבוהים.
