נשיא סוריה, בשאר אסד, חטף מכה קשה ביותר בשבוע שעבר בפיגוע הקטלני במטה הביטחון הלאומי בדמשק. רבים ראו באירוע את נקודת המפנה במשבר הסורי, שתביא בסופו של דבר להפלת אסד. אבל הרודן מדמשק הוא, בינתיים, האחרון שחושב שאיבד את כס השלטון. הצבא הסורי אמנם ניזוק קשה (עוד עריקות בסוף השבוע), אבל הוא עדיין לא התפורר ואסד משיב מלחמה. זה לא מפתיע שדמשק מיהרה להכחיש את הסקופ של שגריר רוסיה בפאריס, אלכסנדר אורולוב. מוסקבה אולי רצתה לפצות את העולם על הווטו השלישי, שהטילה במועצת הביטחון נגד החרפת הסנקציות נגד סוריה, וסיפרה מעשיות. יכול מאוד להיות שמדובר היה בכלל בבלון ניסוי סורי. כך או כך אסד עדיין איתנו.
המפסידים הגדולים מהווטו באו"ם הם כמובן גורמי האופוזיציה הסורית, אבל גם נשיא ארה"ב, ברק אובאמה, שרואה כיצד המשבר הסורי הופך לכישלון אישי צורב שלו. המאמצים הדיפלומטיים שלו עם בירות אירופה לא נשאו פרי.
מבחינת אובאמה, ההידרדרות בסוריה באה בתזמון הגרוע ביותר: כולם הלוא מצפים מחתן פרס נובל לשלום כי ישים סוף להרג חפים מפשע בסוריה, אבל מה לעשות שבעוד פחות מחצי שנה יתקיימו באמריקה בחירות. הדבר האחרון שאובאמה צריך הוא חיילים אמריקנים שבים מהגבול הסורי בארונות. בשני המקרים אובאמה מפסיד. לא פלא שיריבו הרפובליקני, מיט רומני, מצביע על המשבר הסורי כראיה נוספת לכישלון מדיניות החוץ של הנשיא.
קשה לסנגר על הנשיא בסוגיה הסורית. בזמן שמוסקבה וטהרן מסייעות בגלוי לאסד, וושינגטון העבירה את הטיפול לשליח האו"ם והליגה הערבית, קופי אנאן. ההצלחה שלו מזערית. אפילו לא סימבולית.
הכישלון של אובאמה בסוריה הוא גם הכישלון שלו בהתנהלות מול רוסיה. כמה התגאה הממשל ב"אתחול" (RESET) שעשה עם רוסיה (קלינטון-לברוב - זוכרים?). מה בדיוק נשאר מזה היום?
השאלה הגדולה היא לא רק כמה זמן נשאר לאסד, אלא מה תעשה וושינגטון? אובאמה, כך חושפת התקשורת האמריקנית, אמר לפוטין ב-27 במארס כי אחרי הבחירות תהיה לו יד הרבה יותר חופשית לפעול בסוריה. בינתיים, חוסר המעש שלו יכול, בין השאר, לפגוע בו בנובמבר.
שגרירת ארה"ב באו"ם, סוזן רייס, זעמה אחרי הווטו הרוסי והבטיחה כי ארה"ב מתכוונת לעקוף את מועצת הביטחון. זה עדיין לא אומר משלוח נשק, שאמריקה מתנגדת לו, והתערבות צבאית. וושינגטון תסייע למורדים במודיעין ובציוד הומניטרי.
חוסר האיזון בסיוע שמעניקה וושינגטון לעומת מוסקבה ניכר על פני השטח. אם וכאשר יפילו המורדים את אסד, הם לפני הכל צריכים יהיו לברך את עצמם. הם עשו את זה, לבד.