בדרך לגדוד חרדי במג"ב

הרבה לפני ההפגנות לשוויון בנטל הוא פעל למען גיוסם לשירות של אלו שמוגדרים כבעיה. לדבריו, "אפילו הממונה על החרדים מטעם הממשלה קפץ משמחה". מפקד מג"ב, ניצב יורם הלוי, מציב גבולות

שמירה על דיסקרטיות. ההרגל להיעלם מעין התקשורת. שקט. אלו הדברים המאפיינים את ניצב יורם הלוי, מפקד משמר הגבול בשנה האחרונה. הוא נהג כך גם כשהתקדם לתפקידים פחות אטרקטיביים, למשל מפקד המשמר האזרחי. מבחינתו, כל יחידה שעליה יפקד שווה ליחידה מובחרת. והנה השבוע ניצב הלוי התרצה. אמנם המילים מדודות, התגובות מחושבות, אך סוף סוף הוא מוכן לדבר.

על ניצב הלוי (49, נשוי ואב לשלושה) אפשר להגיד שהוא לוחם בנשמה ובדממה. התפקידים שביצע יעידו על כך: לוחם ביחידת לוט"ר, קמב"ץ היחידה, מפקד יחידת המסתערבים של מג"ב באזור יו"ש, מפקד יחידת הגדעונים 33, מפקד היחידה המרכזית במחוז ירושלים, מפקד מרחב דוד, מפקד מג"ב ירושלים, מפקד הימ"מ ומפקד יחידת הדגל המשטרתית להב 433.

בתודעה הציבורית התדמית של שוטרי מג"ב היא של שוטרים קשוחים, אולי קשוחים מדי. רבים רואים בהם שוטרים בעלי פיוז קצר, שלא יהססו לנקוט אלימות חריפה כלפי העומדים מולם - מפגינים, מתנחלים, פלשתינים - וכאלו שמבלים שעות ארוכות בחדרי החקירות של היחידה לחקירת שוטרים. לשאלה אם אפשר לשנות את התדמית הזאת, עונה הלוי רק לאחר שהוא לוקח נשימה עמוקה. "משטרת ישראל היא גוף משתנה וטוב שכך", הוא מתחיל, "המשטרה מתאימה את עצמה למה שקורה במדינה. הכל בטירוף, בתנודות גבוהות, ואנחנו צריכים להתאמץ לתפוס כל הזמן את הגל הנכון. בתוך משטרת ישראל, מג"ב מוגדרת כחיל הכי ורסטילי שיכול להיות. יש לנו יכולת שינוי מיידי בטווחים קצרים, עד כדי יכולת להקים יחידה חדשה מחר בבוקר. מג"ב תמיד היתה מקור לשינוי ולהתאמה של כל משטרת ישראל.

"בכל מה שקשור לתדמית שלנו בציבור, אני לא חושב שנכשלנו כחיל או כמשטרה. אנחנו חיים בארץ שחלק מהתרבות שלה הוא להסתכל על הדברים הלא טובים, לחפש את הרע. נכון שיש פינות חשוכות והן נמצאות גם אצלנו, אבל תבינו, יש לי 4,000 שוטרי חובה מכל המגזרים ומכל האיכויות. זה מכלול של אנשים שאנחנו מנסים לחנך, ואנחנו נותנים לכולם את מירב הכלים כדי שייצאו אנשים יותר טובים".

ואיפה הקושי העיקרי?

"צריך לדעת ששוטרי מג"ב נמצאים בנקודות החיכוך הכי בעייתיות שיש. הם צריכים לקבל החלטות קשות, לעיתים קשות מנשוא, ולפעמים הם עושים טעויות. עם זאת אנחנו מטפלים בכל אחד ואחד, ומי שחורג חוטף. אני לא מדבר רק על החייל הבודד, אלא גם על המפקדים, כי הם אלה שצריכים להיות שם כדי לחנך כמה שיותר".

ועדיין, תמונה אחת של מג"בניק בועט בילד פלשתיני יכולה להרוס עבודה של שנים.

"לצערי, בציבור הישראלי התמונה הראשונה שעולה בראש כששומעים מג"ב, היא של ג'יפ עם שלושה ערבים קשורים מאחור. אני מצר על האירוע הזה. אותו שוטר שצולם כשהוא בועט בילד, אירוע חמור וחריג בפני עצמו, יכול למצוא את עצמו דקות ספורות לאחר מכן בהפגנה חברתית בתל אביב, יומיים אחר כך בגבול ומייד לאחר מכן להשתתף במעצר של מחבל. שוטרי מג"ב תמיד בחזית, ואני מקווה שהציבור יפנים שהמשימה העיקרית שלנו היא לשמור על ביטחונו. אסור שהפרט יעיד על הכלל". ניצב הלוי מוסיף שיש להכיר את הפן האחר של הלוחמים שלו: "חלקם שייכים לאוכלוסייה המוגדרת אוכלוסייה נזקקת. הם צריכים סיוע בחייהם הפרטיים. לרבים מהם אין אוכל בבית, אין פרטיות. לא מעטים מהם מעדיפים להישאר בסופי שבוע בבסיס כי שם יש להם אוכל ומיטה לישון בה. לחלק מהם גם חסרה השכלה נדרשת".

מה אתם עושים בעניין?

"ראשית יש להם בית חם. הם מטופלים ומוציאים מעצמם את המיטב. רבים מהם הם הלוחמים הכי טובים. בנוסף, החלטנו לפתוח בית ספר, ועל כל לוחם להקדיש יום בשבוע ללימודי מקצוע שיש לו דרישה בציבור. מדובר במקצועות חשובים בתחומים רבים, וכך שלא כמו בעבר שלוחם סיים חמש שנות שירות והתקשה להסתגל לחיים בחוץ, היום הלוחמים יוצאים מצוידים במקצוע, ולעיתים אפילו מסודרים במקומות עבודה. בשורה התחתונה - אנחנו משקיעים בדור הנוכחי, שהופך לאזרחים מעולים". ואכן, הנתונים מדברים בעד עצמם. מספר התיקים שנפתחו נגד שוטרי מג"ב במח"ש ובמחלקה לתלונות הציבור ירד במידה ניכרת בשנים האחרונות - מספר התיקים במח"ש ירד בשיעור של 12 אחוזים, ובתלונות הציבור בשיעור של 34 אחוזים.

המשאית הגדולה של ניצב הלוי ששמה מג"ב משנה כיוון בשנה האחרונה. ברוח המתווה החדש של המפכ"ל יוחנן דנינו עובר החיל שינוי, וגם הוא נושא את דגל "שנת המפנה". לפי הדרישות בשטח, הפך אט אט החיל משומר הגבולות לשומר ביטחון הפנים. אף על פי שהוא גוף המסייע לצה"ל בלחימה בטרור ובטיפול בהפרות סדר ביהודה ושומרון, רוב שוטריו עוסקים בלחימה בפשיעה כמעט בכל תחום הנוגע לחיינו. המדים הירוקים בולטים בכל מוקד התרחשות, ציבורי ומרכזי, למשל באזורי בילוי והפגנות. שוטרי היחידה הם חוד החנית בעיבוי כוחות המשטרה במקומות בעייתיים, דוגמת המשולש, דרום תל אביב, רמלה, לוד ועוד.

כדי שהחיל יתאים לצרכים החדשים ולמתווה החדש שקבע דנינו, הכשיר עצמו החיל למלחמה גם בפשיעת הרחוב. הגדר והצבא דחקו את רגליו מהגבולות אל פנים הארץ. הלוי: "לצורך התמודדות עם האתגרים החדשים ועם הייעוד החדש נאלצנו לבנות כמעט הכל מחדש. מכיוון שכך הוקמו שש יחידות מבצעיות חדשות המכונות 'שחר 101'. אלו יחידות שקמו במקום הפלוגות הידועות, ובכל אחת מהן יש 101 לוחמים. עוד הוקמו שתי יחידות לשמירה על ביטחון הפנים ולהתמודדות עם הפרות סדר, יחידה מבצעית לחקירות ולמודיעין, וכן חוזק מערך המתנדבים".

אפשר להגיד שמשמר הגבול נחשב גם לחלוץ בשילוב נשים בתפקידי לוחמה?

"בהחלט. יש לנו כ?200 לוחמות שלובשות את המדים הירוקים ותופסות מקום חשוב במגוון התפקידים, ובהם תפקידים גבריים ביותר".

הגאווה הגדולה של הלוי ושל מפקדיו היא העובדה שאלפי צעירים מבקשים להתגייס כיום למג"ב, למרות התדמית הבעייתית לכאורה שדבקה בחיל במהלך השנים. "כמפקד מג"ב אני מקבל הרבה מאוד בקשות ודרישות מהורים שטוענים שהילדים שלהם רוצים לשרת במג"ב, וזה לא מפתיע אותי".

בנוסף, אתה עומד להקים כוח חרדי בסדר גודל של פלוגה.

"עוד לפני שהסיפור האחרון עם החרדים עלה כאפשרות בפי כל פרנסי המדינה, בתפקידי הקודם כראש אגף קהילה ומשטרה (משמר אזרחי) רצינו לשלב חרדים במסגרת השיטור האזרחי. יש גיזרה בעייתית באזור ואדי פוקין, ששנים לא מצאו לה פתרון. יש שם בעיות משפטיות ואי אפשר להקים באזור גדר. ישבתי וחשבתי על רעיון יצירתי - להקים יחידה חרדית שתתפוס קו באותו אזור.

"יש לנו גיזרה, הכנו את המתווה ואת האמצעים ואנחנו צריכים כוח אדם. בהמלצת המפכ"ל דנינו באתי עם הרעיון הזה לשלום ג?רבי, הממונה על החרדים מטעם הממשלה, והוא קפץ משמחה. ביקשתי 100 חרדים, וכל מה שאני יכול לומר בנושא הזה שאנחנו עכשיו בתהליך די מתקדם הקשור להקמת יחידה כזו".

מה תהיה משימתם המוגדרת?

"המשימה אינה כרוכה בחיכוך עם הציבור הישראלי. לא מדובר במשימת שיטור במובן הקלאסי, אלא בתפיסת קו מבצעי, כמו כל יחידה צבאית. זו המשימה שבחרתי להם, והם יבצעו אותה במסגרת השירות האזרחי שלהם. המפקדים יהיו קצינים שלנו, החיילים יהיו חרדים".

לא פשוט יותר להעביר לצה"ל את האחריות לשוטרי מג"ב ביו"ש?

"הצבא רוצה שוטר, הוא לא רוצה חייל. לחיילים אין סמכויות מעצר שיש לשוטר. ביו"ש העיסוק הוא מול אזרחים, ולכן הוא צריך מצד אחד יכולת לחימה ותגובה, ומצד שני יכולת שיטור. זו אחת הסיבות לכך שבניגוד למשטרה הכחולה, את קורס הקצינים עושים השוטרים שלנו עם חיילים בבה"ד 1".

לניצב הלוי יש דעה נחרצת גם בנוגע להנחה הרווחת, שלפיה גדר יכולה לעשות את העבודה במקום כוח אדם. כשהוא נשאל על כך בנוגע לגדר בגבול עם מצרים, שאמורה לעצור מסתננים והברחת סמים, הוא אומר בצורה ברורה: "משמר הגבול היה מוצב לאורך הגבול עם כוח מסתערבים, שהתמחה בכל מה שקשור לפשיעה במעברי גבול. לצערי, היחידה פורקה ועמדתנו היתה ונותרה שלא היה נכון לפרק אותה".

אז לא לסמוך על הגדר?

"יש מי שאומר שאם יש גדר, לא צריך כוח, ופה במג"ב אנחנו אומרים שגדר היא לא הפתרון הסופי. לדעתי גדר לא תמנע לחלוטין הברחות. היא תעכב ותמזער, אבל כבר עכשיו, תוך כדי הקמתה, יש אזורים בגדר שנפרצו, ולכן עדיין יצטרכו שם כוח אדם שיתצפת וירדוף".

ויש גם בעיות שאף אחד אינו חושב שגדר יכולה לפתור, כגון תופעת הפשיעה החקלאית, שקיימת בצפון ובעיקר בדרום הארץ. ראשי צאן ובקר נשדדים ומוברחים למשחטות ולמחלבות בשטח הרשות הפלשתינית. בשנת 2006 קיבלה יחידת מג"ב את האחריות הבלעדית לטיפול בתופעה, ובמסגרת זו הוקמו יחידות מיוחדות המצוידות באמצעים טכנולוגיים חדישים ומיוחדים לצורכי מעקב, האזנה ותפיסה.

עד כמה רחבה וקשה תופעה זו?

"זו פשיעה מורכבת יותר מפשיעה רגילה, ולעיתים היא חמורה. לדוגמה, עד לפני שבועיים בחור מחברון היכה את הדרום - הוא היה אחראי ל?40 אחוזים מהגניבות החקלאיות. הוא התמחה בגניבת ראשי בקר. יש לנו הוכחות מצולמות לכך. הוא לא התכוון להפסיק לגנוב, גם במחיר של הריגת שוטרים. הוא הצליח לברוח מאיתנו כמה פעמים, עלה על ניידות במהלך מרדפים אחריו, עד שלאחרונה הצליח כוח מסתערבים שלנו ללכוד אותו בכפר עידנא, מצפון לחברון".

הישג נאה.

"כן, אבל הבעיה הגדולה עם הגניבות האלה היא שגם כשהבקר שנגנב נמצא, אי אפשר להחזירו לבעליו בגלל ענייני תברואה. לכן הקמנו יחידה מרכזית ארצית, כמו יאחב"ל, המסייעת למלחמה בפשיעה הכפרית. בשנה האחרונה כבר רואים ירידה של 25 אחוזים ויותר בגניבות הבקר. בנוסף, יש ירידה של 50 אחוזים בשיעור הגניבות במגזר הכפרי, שהוא כ?80 אחוזים מהמדינה. לצערי, אל מול זה יש עלייה בגניבת ראשי צאן, שאותם קל יותר לגנוב, ובזה אנחנו מטפלים כעת".

למה קשה להילחם בגניבות החקלאיות?

"הגנבים הולכים עד הסוף. רובם באים מהשטחים ומהמגזר הבדואי. הם מקצועיים. בנוסף, החיל אחראי באופן בלעדי להגנה על מה שמכונה היישוב הכפרי, שזה כולל גם מלחמה בפשיעה החקלאית וגם אבטחת יישובים".

לא מסובך להבין שהייעוד של מג"ב כיום אינו הולם את המטרה שלשמה הוקמה בעבר היחידה, והשאלה המתבקשת היא אם השינוי שעובר החיל אינו צריך להוביל גם לשינוי השם שלו. ניצב הלוי מסכים: "יחידת מג"ב אינה נמצאת בהכרח בגבולות, וכיום היא משמשת יותר משמר לאומי. אנחנו מאמנים היום את שוטרי מג"ב לעסוק בכל. במג"ב יש בלשים וחוקרי ומודיעין, ומכיוון שלמשטרה יש אחריות כוללת על ביטחון הציבור, אנחנו נותנים לכל שוטר את מירב היכולות לפעול בתחום אחריותו. יחידת מג"ב היא תוספת כוח משמעותית למחוזות".

עוד מוסיף הלוי: "השטח דורש שינוי דרמטי בתפיסה ובהפעלה, והנושא המרכזי שעל סדר היום האישי הוא ביטחון התושבים בתוך הערים, בבית ובסביבה. לנו יש היכולת והידע ואנחנו עושים את המקסימום כדי שתחושת הביטחון תחזור. כחלק מהעניין אנחנו שוקדים גם על הצורך לשקף את הייעוד החדש של החיל בשינוי השם".

ומה אתה מציע?

"אני לא בטוח, אבל אולי יש לשנות את השם מג"ב לשם שיבהיר את ייעודה הנוכחי של היחידה, למשל המשמר לביטחון לאומי".