ההיסטוריה האנושית מכירה רשימה ארוכה של מפגינים ומוחים שהציתו עצמם למוות. מוחמד בועזיזי התניע בכך את האביב הערבי בתוניסיה. יאן פאלוך הצ'כי עשה כן בכיכר וורוצלב בפראג במחאה על דיכוי האביב הפוליטי בארצו תחת שרשראות הטנקים הסובייטיים. כך גם משה סילמן שהצית שלשום את עצמו במהלך הפגנה של המחאה החברתית בתל אביב. זה תמיד מרטיט.
מצבו של סילמן המפרפר בין חיים למוות הוא טרגדיה אנושית נוראה. ראוי לחקור עד תום כיצד הגיע לייאוש מדעת כה נורא, שלא ראה לעצמו ברירה אחרת אלא לזעוק ולשפוך על עצמו נפט מלווה בגפרור בוער. גם טבעי ומובן שמנהיגי המחאה החברתית ניצלו את הטרגדיה כדי להתניע את הפגנת הקיץ אשר לפי שעה מקרטעת במיעוט משתתפים. זה לגיטימי.
סילמן אינו פאלוך. הצ'כי הקריב את חייו על מזבח החירות של ארצו ללא אינטרס אישי, מין "טוב למות בעד ארצנו" בתנאי שהחירות תפרח בה. סילמן היה קורבן של אובדן רכוש שהיה בבעלותו בתוספת בעיות אישיות. כאשר מצוקה נתקלת באישיות דיכאונית עלול החיבור להסתיים באסון נורא. כך אירע לחיפני אשר הגיע במוצאי שבת לתל אביב.
חרף ההבנה והצער והכאב אין להיחפז בהטחת האשמות במוסדות המטפלים המגלגלים את האחריות מאחד למשנהו. שכן קיימת חובה לבחון בקפידה אם מי מהם לא נהג בסילמן כראוי, לא כרה אוזן למצוקתו הדיכאונית ולא עמד על הצורך לבלום אותו בטרם ישלח ידו אל הנפט והתוצאה הנוראה.
ראוי גם להיזהר מ'אשמנו, בגדנו' קולקטיבי. שכן יש מקרים שבהם כל המסננת של ארגוני הסעד והסיוע אינה יכולה לאתר מבעוד מועד את היחיד, שהוא נקודת תורפה הן בשל מצבו הכלכלי והן מפני שמסיבות פסיכולוגיות אינו מצליח לראות את קרן האור הרחוקה ולחתור אליה. זו תחושה סובייקטיבית של "כוחי הולך ודל", כפי שכתבה המשוררת רחל, אבל אין מי שייענה לקריאתה "ה?י?ה נא טוב אלי / ה?י?ה לי גשר צר מעל לתהום תוגה".
טרם פורסמו כל הפרטים על דרך הייסורים שעשה סילמן. אפשר שנעשו שגיאות, אך בסופו של דבר אין סיכול ממוקד מוחלט. יש אנשים עם מבנה אישיות שונה, שבמצבים כלכליים גרועים מאלה שבהם היה נתון סילמן אינם פונים אל המעשה הנואש, וגם להפך.
אם ההכאה על חטא תיהפך סיטונית לא יישאר מקום לבדיקה ולסינון. איש לא יוכל לעמוד מול סילמן במנגנוני הסיעוד, וקצין בריאות נפש לא יוכל להשיב ריקם בקשה לפטור משירות בצה"ל של צעיר, ותובע לא יוכל לתבוע מאסר לנאשם, ואין לדברים סוף. לא רק המנגנון אחראי לאדם. גם האדם אחראי לעצמו ולגורלו. מפני תיקון העולם.