פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      בין שלום הגליל למלחמת לבנון השנייה

      מהם הלקחים שנלמדו בין שתי המערכות בלבנון? גבי סיבוני סבור כי מדיניות ה"הכלה" פוגעת בישראל, אך עדיין יש לנקוט במדיניות אסטרטגיה הגנתית. השוואה בין שתי מערכות

      השנים שעברו מאז שתי המערכות בלבנון, מאפשרות התבוננות לאחור על הדומה והשונה בין מבצע שלום הגליל למלחמת לבנון השנייה. בחינת האיום, המטרות, שיטות הפעולה, הישגים, ולקחי המערכות תוכל לשפר את הבנת התפתחות המציאות הביטחונית שבה שרויה מדינת ישראל בעשורים האחרונים. במהלך השנים לפני מלחמת של"ג התפתח איום פלסטיני משמעותי מלבנון. ארגוני הטרור פעלו במדינה ללא הפרעה, הצטיידו וירו אש קטיושות ומרגמות לעבר יישובי הצפון, ובכך פגעו במרקם החיים של התושבים. צה"ל יישם בשנים ההן מדיניות התקפית רציפה ולא אפשר לאיום להתפתח לממדים בלתי נשלטים, ובמילים פשוטות "החזיק אותו על אש קטנה".

      תוצאות נטישת הגישה ההתקפית, באו לידי ביטוי עם נסיגת צה"ל מלבנון ושינוי במדיניות מדינת ישראל לגישה של "הכלה". שנות ה"הכלה" אפשרו לארגון החיזבאללה להתחמש ולהתגרות בישראל בלי ששילם על כך כל מחיר משמעותי. הארגון גם השכיל לנצל את חוסר המעש של מדינת ישראל ולבנות לעצמו בסיס פוליטי איתן במדינת הארזים.

      ישראל יזמה שינוי פוליטי באמצעים כוחניים

      אין צורך להכביר מילים יתר על המידה באשר למטרות הגלויות והסמויות של מבצע שלום הגליל. מדינת ישראל ביקשה לשנות את הסדר הפוליטי בלבנון, ויש אף הטוענים במזרח התיכון כולו. זאת באמצעות דחיקת הפלסטינים מלבנון, ומינוי ממשל נוצרי אוהד. נדמה שזוהי אחת הפעמים הבודדות שבה נטשה ישראל את האסטרטגיה ההגנתית ובחרה לנקוט יוזמה לשינוי פוליטי באמצעים כוחניים. לעומת מטרה מרחיקת לכת זו, מלחמת לבנון השנייה, נפתחה לאחר שמדינת ישראל החליטה לשנות את כללי המשחק, ולאחר שכל חלופה אסטרטגית אחרת הייתה גרועה יותר. במלחמת לבנון השנייה, הוצבו לצה"ל מטרות צנועות יותר. עיקרן היה פגיעה משמעותית בארגון החיזבאללה לחידוש ההרתעה וביצירה של הסדר בטחוני משופר בדרום המדינה.

      מבצע שלום הגליל תוכנן במשך זמן רב. צה"ל הפעיל בו את מירב עוצמתו על ידי תמרון מהיר לעומק לבנון שהמשיך בזחילה צפונה עד לכיתור ביירות, הוצאת הסוריים וגירוש הכוחות הפלסטיניים מהעיר. על אף ההכנות הרבות, פעולת כוחות היבשה של צה"ל חרקה והייתה מסורבלת כשסדר הכוחות שהופעל היה רב מדי ולא התאים למרחב ההררי של לבנון. מלחמת לבנון השנייה, הפתיעה את צה"ל. הן ברמה המוכנות וההבנה האסטרטגית של הסביבה והן ברמת המוכנות הטקטית של צה"ל שהיה לא מאומן ומאורגן לפעולה יבשתית משמעותית בלבנון. צה"ל מיקד את פעולתו בעיקר על ידי תקיפה באש. הפעלת התמרון היבשתי הייתה מהוססת ולא ממוקדת. לאחר שנים של לחימה בטרור הפלסטיני, הוזנחו אימוני האוגדות, ומיומנות המפקדים לפיקוד מסוג זה הייתה ירודה.

      הישגי מלחמת לבנון השניה לא סיפקו את הציבור

      על אף שצה"ל ביצע את רוב משימותיו, לא הצליחה מדינת ישראל לייצר כתוצאה ממבצע שלום הגליל הישגים יציבים וארוכי טווח. צה"ל נדרש לעוד 18 שנות לחימה אינטנסיבית בלבנון, וגם אז, השקט המיוחל לא שב ליישובי הצפון, שהמשיכו לסבול מארגון חיזבאללה שמיצב עצמו ככוח עולה בלבנון. נסיגת צה"ל בשנת 2000 מדרום לבנון והתפתחות תפיסת ה"הכלה" הייתה השלב האחרון בשחיקה הסופית של הישגי שלום הגליל. אף שתפקודו של צה"ל והישגיו במלחמת לבנון השנייה, לא סיפקו את הציבוריות הישראלית, סיפקו אלה את צרכי המהלומה והרתעת ארגון חיזבאללה.

      מזה שש שנים ששורר שקט בגבול הצפון. מלחמת לבנון השנייה הצליחה לספק עד עתה הרתעה אפקטיבית. חיזבאללה, שנאלץ לנטוש את השטח הפתוח בדרום כתוצאה מנוכחות יוניפי"ל, מרכז את כוחו הצבאי בכפרים השיעיים בדרום. אף שהדבר מקשה על צה"ל הרי שתופעה זו מהווה את אחד המרסנים המרכזיים מפני חידוש הלחימה בשל המחיר שיאלץ הארגון לשלם בכפרים אלה.

      גם התפיסות התרבותיות בצה"ל השתנו

      שתי המערכות סיפקו גם מבט לתפיסות תרבותיות שונות בצה"ל בכל הקשור לתחקור והפקת לקחים. תהליך הפקת הלקחים בעקבות שלום הגליל לא היה ממצה ולא סיפק כלים לשינוי הנדרש. בעקבות מלחמת לבנון השנייה הניע בצה"ל הרמטכ"ל דאז, רא"ל דני חלוץ, תהליך תחקור עמוק ומקיף בניסיון להבין את מקור הכשלים והליקויים. כתוצאה מכך גובשה ויושמה תכנית עבודה מקיפה שכללה הצטיידות, אימונים והכשרת מפקדים.

      שתי המערכות בלבנון, הביאו לידי ביטוי שתי תפיסות אסטרטגיות שונות. על אף הכשלים והליקויים במלחמת לבנון השנייה, הרי ששנות השקט מעצימות את תובנתו של בן גוריון באשר לצורך של מדינת ישראל לדבוק באסטרטגיה הגנתית. הציווי הנו: איום המתממש יש לסכל במהירות ובעוצמה שתחדש את ההרתעה לשנים. כאז כן עתה, הימנעות מהרפתקנות, הבנת מגבלות הכוח, ומיקוד צה"ל לסיכול של איומים ויצירת מרווחי שקט לשנים. אלו הם השיעורים העיקריים שיש ללמוד ממלחמות הלבנון.

      גבי סיבוני – ראש תוכנית צבא ואסטרטגיה במכון למחקרי ביטחון לאומי

      לקריאה נוספת
      30 שנה אחרי: צפו בסרט על מלחמת לבנון
      30 שנה למלחמת לבנון: בנו של השגריר ארגוב נזכר
      הגיבורים האלמוניים