המלצות ועדת פלסנר הן המלצות רעות. הן המלצות רעות כיוון שהן אינן שמות קץ למא?רת ההשתמטות מצה"ל, ואף נותנות לה גושפנקה. הן רעות מאחר שהן אינן יוצרות שוויון בנשיאה בנטל הביטחון. הן רעות מאחר שעל פיהן, 20 אחוזים מהחרדים ימשיכו להשתמט. הן רעות כיוון שהחרדים שבכל זאת יתגייסו, ישרתו רק שני שלישים מהנדרש. הן רעות כיוון שהמשרתים שירות אזרחי, ועוד לא ברור מהו ועד כמה הוא רציני, יידרשו לשרת רק מחצית זמן השירות.
ואף שהן המלצות רעות, אני תומך בהן ומקווה מאוד שהן תאומצנה ותיושמנה. במקרה זה, אני מאמץ שתי קלישאות שאיני אוהב. איני אוהב את הקלישאה שהמצוין הוא אויבו של הטוב, כיוון שהיא מעודדת בינוניות. ואיני אוהב את הקלישאה שיש להיות חכם ולא צודק, מאחר שיש בה ויתור על השאיפה לצדק. אבל במקרה זה, הניסיון להגשים את הפתרון הצודק והמוסרי האחד והיחיד אינו ישים ועלול לגרום לשבר בחברה הישראלית.
יש רק פתרון ראוי אחד לבעיה: גיוס מלא של כל החרדים לצה"ל, כמו כל אזרח יהודי, ולחלופין - שירות לאומי משמעותי לאורך שלוש שנים. הפתרון הזה ראוי לא רק בשל השוויון בין האזרחים, אלא בראש ובראשונה כיוון שההשתמטות היא תופעה שלילית כשלעצמה, ועל החברה להילחם בתופעות שליליות בתוכה. היהדות אינה תרבות המעמידה במרכז את הזכויות, אלא דווקא את המחויבות ואת המצוות. השתמטות של שבט שלם בעם ישראל מהגנה על המולדת היא תופעה שלילית, מכוערת ורעה מבחינה מוסרית וערכית. וכמובן, הפגיעה בשוויון עקב ההשתמטות חמורה ביותר, כיוון שמדובר במצב שבו צעירים רבים מוסרים את נפשם או נפצעים ורבים מאוד מתגייסים מתוך נכונות למסור את נפשם.
המלחמה על קיום המדינה ועל הגנתה היא מלחמת מצווה מובהקת, המחייבת אף להוציא חתן מחופתו. והנה, מגזר שלם בחברה היהודית בישראל משתמט מהמלחמה, ועוד עושה זאת בשם ה... יהדות, כביכול. ואין חילול השם גדול מזה.
חשוב לומר בגלוי ובבירור שהפתרון הראוי היחיד הוא גיוס מלא. גם אם המציאות מחייבת אותנו להתפשר על האידיאל, אין להציג את הפשרה כאידיאל. החרדים חייבים לדעת שנקודת המוצא למשא ומתן עימם אינה הפשרה, אלא הדרישה לגיוס מלא. אבל אחרי 64 שנים שבהן הציבור החרדי הפנים את תרבות ההשתמטות, אי אפשר לתקן זאת באבחת חרב. אין מנוס מפשרה ומשיפור הדרגתי.
למה שערביי ישראל יתגייסו לצבא שנלחם בעמם?
המלצות ועדת פלסנר אינן טובות, אבל כפשרה זו בהחלט פשרה סבירה ומניחה את הדעת. הבשורה הגדולה של הוועדה היא בכך שהיא מסמנת שינוי כיוון אמיתי ומשמעותי לעומת המצב הקיים. היא רחוקה משלמות, אך היא מקדמת מאוד את החברה הישראלית; היא עשויה להקטין את הקיטוב, להנמיך את השנאה, להגדיל את הסולידריות היהודית; היא עשויה לרפא את החברה החרדית החולה; היא עשויה לתרום באופן משמעותי לביטחון המדינה ולכלכלתה.
ועוד שתי הערות. אני שותף למאבק נגד השתמטות החרדים אך סולד מהביטוי "פראיירים". התנגדותי להשתמטות של אחרים מצה"ל מעולם לא סדקה כהוא זה את המוטיבציה שלי כחייל בסדיר ובמילואים. אני רואה בשירות העם והמדינה ערך העומד בפני עצמו, וגם את ילדיי אני מחנך להתנדב לשירות צבאי קרבי משמעותי ולהתנדב לשנת שירות לפני הצבא. כפי שהעובדה שיש גנבים אינה הופכת את הישרים ל"פראיירים", כך העובדה שיש משתמטים אינה הופכת את המשרתים ל"פראיירים". בעיניי, סיסמת ה"פראיירים" מכתימה את המאבק הצודק.
וההערה השנייה: אין כל סיבה לצפות מערביי ישראל להתגייס לצה"ל, הנמצא במלחמה עם עמם. כל עוד מגזר שלם של בני עמנו משתמט מכל חובה, אין לנו זכות מוסרית לדרוש מהערבים שירות לאומי בכפייה. קודם נהיה אנו, כולנו, אזרחים תורמים, ואז נבוא בטענות ובדרישות לערבים. לעת עתה יש לפעול בדרכי נועם, בחינוך ובהסברה להגדלת ההתנדבות של הנוער הערבי לשירות אזרחי.