פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      עתיד כלכלי: שמיים קודרים

      הנתונים על עליית האבטלה ל-8.2 אחוזים שהתפרסמו בארה"ב בסוף השבוע הם בבחינת חדשות רעות לכלכלה האמריקנית (נוסף על נתון המצביע על כך שגם הייצור התעשייתי הצטמק), ולא פחות מכך לנשיא אובאמה לקראת הבחירות בנובמבר. אך ייתכן שגם נתונים שליליים אלה יחווירו לעומת העננה השחורה העומדת לכסות, לדעת מומחים רבים, את מרביתן של כלכלות העולם, ובייחוד את אלה של אירופה, כבר בשבועות הקרובים.

      בתחילה עוד היה נראה שהצעדים הכלכליים השונים שעליהם החליטו מנהיגי אירופה, ובייחוד החלטתם של הבנקים המרכזיים להוריד את שיעורי הריבית ולהרחיב את האשראי, החלטה שבאופן מפתיע גם סין הצטרפה אליה, יביאו למפנה חיובי ומהיר בפעילות הכלכלית המדשדשת בחלקים גדולים של העולם (רמת הפעילות העסקית הבינלאומית ביולי ירדה לרמה של 2009, כלומר צמיחה שלילית), אך תקוות אלה נכזבו. אדרבה, הפעילות בבורסות האירופיות השונות פחתה, שער המטבע האירופי ירד, ומעמדן בתחום זכאות האשראי של מדינות כגון ספרד, איטליה ואפילו צרפת, שעקב ניצחון הסוציאליסטים צפויה להאטה כלכלית, נשאר בעייתי.

      אפשר שהבנק האירופי המרכזי ימצא דרכים נוספות להזרים כספים למדינות השונות ולשפר את הנזילות, כלומר את יכולת מתן האשראי של הבנקים שלהן, אך גם זה לא יפתור את הבעיה באותן ארצות, שהחולשה הבסיסית והמבנה הרעוע של ענפי המשק השונים שלהן אינם מצדיקים הזרמה נוספת של אשראי או הון. גרמניה של הגברת מרקל מואשמת לעיתים שידה קמוצה מדי, ושהיא בולמת התרחבות מוניטרית גדולה יותר במרחב האירופי, אבל גישתה הזהירה של גרמניה נובעת מהחשש המוצדק (נוסף על רתיעתה המובנת מלהיות המממנת העיקרית) כי התרחבות בלתי מרוסנת ובלתי מבוקרת, ללא רפורמות יסודיות, תביא למשבר גדול עוד יותר, כולל בתחום האינפלציוני.

      המדיניות הכלכלית הנכונה של ישראל - מצילה אותה

      בחודשים האחרונים היו מי שסברו שהגרוע ביותר כבר מאחורינו, אך עכשיו נראה שצדקו דווקא הכלכלנים רואי השחורות דוגמת נוריאל רוביני, שהזהירו שלא רק שהעולם טרם נחלץ מהמשבר הכלכלי, אלא שצפוי להתחולל בו משבר חמור פי כמה.

      אם כלכלת ישראל לא נפגעה לעת עתה באופן משמעותי מהמשבר הפוקד את רוב העולם, זה בזכות המדיניות הכלכלית והרגולטורית הנכונה של הממשלה ושל בנק ישראל. ייתכן שבעניינים מסוימים הגזמנו קצת, אבל בסך הכל המדיניות הצדיקה את עצמה. ברם, הגל הפופוליסטי והפוליטי ביסודו, המאיים לשטוף את המדינה בחודשים הקרובים, עלול לקעקע באצטלה חברתית כביכול את יכולתה של המדינה לעמוד במשבר הכלכלי המתקרב אלינו מבחוץ. חשיבותה העיקרית של ממשלת האחדות הלאומית היא, אפוא, לאו דווקא בהתמודדות עם סוגיית השוויון בנטל, ככל שזו מטרה חשובה (ושרה"מ נתניהו עמד ממילא לפותרה בתבונה ובנחישות אילולא מופז, פלסנר אנד קמפני שסיבכו את המצב), ואף לא בגלל התהליך המדיני, שהוא ממילא חזיון תעתועים כל עוד הפלשתינים מסרבים להיכנס למו"מ אמיתי, אלא בגלל החוסן הפוליטי, שהוא פונקציה של האחדות ושבלעדיו ייפגע גם החוסן הכלכלי שלנו.