כומר שבא לבדוק את אורח חייו של יהודי שהתנצר מצא אותו אוכל בשר ביום שישי. הכומר נרעש: "לא ידוע לך שאנחנו הנוצרים איננו אוכלים בשר ביום שישי?" - "זה לא בשר", השיב היהודי לשעבר בנחת, "זהו דג". "אתה צוחק ממני?" נעלב הכומר. "חס וחלילה", השיב היהודי, "אתה הזלפת עלי קצת מים ולחשת: אתה לא יהודי, אתה נוצרי, ובדיוק כך עשיתי גם אני: הזלפתי קצת מים על הדבר הזה ולחשתי: אתה לא בשר, אתה דג..."
כך בדיוק עשתה השבוע הוועדה בראשות השופט לוי - התיזה כמה טיפות על השטחים שצה"ל כבש במלחמת ששת הימים ולחשה: זה לא כיבוש, זה נשנוש. ובן רגע, במטה קסם, הפכו השטחים הכבושים לשטחים מנושנשים. ומאחר ששטח מנושנש מיועד מטבעו לנשנוש, הרי מעתה כל דכפין יבוא וינשנש כאוות נפשו. כל מי שצעק עד עכשיו "די לכיבוש!" יוכל מעכשיו לצעוק "די לנשנוש!", ובמקום לדבר בשם החוק הבינלאומי ייאלץ לדבר סתם בשם הבריאות והדיאטה, כי מרבה נשנושים מרבה שומן בטני, ומרבה שומן מרבה סיכויים לסתימת עורקים ולמוות מהתקף לב.
אבל יש אומרים שהחלטת ועדת לוי מזכירה דווקא את המעשה ברב אחד שנכנס לאטליז, הצביע על גוש בשר ואמר לקצב: "תן לי חצי קילו מהדג הזה". "אתה רוצה חצי קילו קדל חזיר?" תמה הקצב. "שאלתי אותך איך קוראים לדג הזה?!" התרגז הרב.
לקצב כמובן לא היה אכפת איך הרב קורא לחזיר. הוא פרס לו נתח יפה מה"דג" והרב הגרגרן נעץ את מלתעותיו ב"דג" שלו בתאווה רבה כל כך, עד שמפלי ריר נטפו מזקנו. ראו אותו החסידים, ונתקפו אימה: "רבי!" קראו החסידים המבועתים, "זרמים של ריר בעל ריח מוזר יורדים מזקנך!" - "אם כבר אוכלים חזיר", השיב הרב, "אז שהשומן ייזל מהזקן".
אפשר להוציא יהודי מהגלות, אך לא את הגלות מהיהודים
הפולקלור היהודי עשיר מאוד בבדיחות שעניינן טיהור שרץ בעזרת השם. בחייהם הגלותיים יהודים נדרשו לא אחת לכבד מוסדות שעימם לא הזדהו, ונאלצו להצהיר הצהרות נאמנות לחוקים שלא תאמו בדיוק את הלכות היהדות. עקב כך התפתחה בעם החי בגלות מנטליות אנוסית שעיקרה העמדת פנים של כיבוד החוק תוך כדי זלזול עמוק בעצם מהותו. הכרזת כל נדרי היא הצהרה לא לכבד נדרים, התחייבויות וחרמות מיום כיפור ליום כיפור.
הציונות הצליחה להוציא את היהודים מהגלות, אבל לא הצליחה להוציא את הגלות מהיהודים. וכך קמה לנו ועדה של הבה-נתחכמה שמכשירה חזיר בעזרת שינוי שמו לקרפיון. ראש הממשלה מברך על התרגיל הסמנטי המופלא הזה, ועכשיו רבותיי - איכלו את הדג הזה בכל פה, עד שהשומן שלו ייזל מזקניכם, אבל כל העולם, שעדיין לא איבד את חוש הריח, יבחין בנקל שהריר הזה מדיף ריח רע של שומן חזיר רקוב מימי הקולוניאליזם.