בעקבות פסק הדין בעניינו של אהוד אולמרט, כל אזרח במדינה ששלטון החוק יקר לו חייב לחזק את ידי הפרקליטות במאבקה הבלתי מתפשר בשחיתות השלטונית. אנשי הפרקליטות ניצבים בחזית, בקרב הקשה על דמותה המוסרית והערכית של מדינת ישראל. הם ניצבים מול חשודים מתוחכמים להפליא, תקשורת עוינת, יחצנים יצירתיים ובכירי עורכי הדין בישראל.
זה זמן שיש במדינת ישראל ניסיון לרפות את ידיה של הפרקליטות מלעסוק במושחתים הבכירים ולהתמקד בדגי הרקק של פושעי הרחוב. כל מי שקרא את ספרו של מרדכי גילת, "קללת דרעי", יודע עד כמה עמוקה המורסה ומהי מידת הסכנה הטמונה בה למדינה ולמוסדותיה. אולמרט אינו הנבחר האחרון העומד לדין, והדרך לניקיון אורוות השחיתות בישראל עוד ארוכה. נדרשים לה הרבה סבלנות, אומץ לב ונחישות.
אנשי הפרקליטות העוסקים בפשיעה השלטונית אינם אנשי ליכוד, עבודה ואפילו לא קדימה. הם מצביעים בעבור נורמות התנהגות ראויות במדינה דמוקרטית שהיא התגשמות חזון של דורות. אותן נורמות שמבדילות בין מדינת ישראל לכל שכנותיה. ראשי הפרקליטות משולים לחקלאים-חלוצים, שקיבלו על עצמם את הנטל המכביד לשרש מתוך הוויית החיים הישראלית את העשבים המושחתים, שצמחו בערוגותיה של המדינה.
ממצאיהם של מחקרים רבים מוכיחים כי רוב הציבור חש שבמדינת ישראל יש גילויים רבים מדי של שחיתות. אנשי הפרקליטות אמורים לעשות כל שביכולתם, ביושר ובאמינות, כדי להילחם בתופעה. אנשי הפרקליטות אינם צריכים להכריע בשאלה אם האדם שנגדו הם מוציאים כתב אישום הוא אשם או זכאי.עליהם להכין את החומר כראוי ולהביאו להכרעת בית המשפט. אנשי הפרקליטות אינם קבלני הרשעות, וגם במקרה הנדון לא נקבע שלא היה מקום להביא את האישומים להכרעת בית המשפט.
הציבור בישראל כבר מזמן איבד את התמימות
מעבר לספינים שתבצע התקשורת, חשוב לשים לב כי בית המשפט קבע בעניין מרכז ההשקעות שאהוד אולמרט, בתפקידו הממלכתי כשר התמ"ת, עמד בניגוד אינטרסים מהותי, ויש אומרים חריף. על בסיס קביעה זו אולמרט הורשע בהפרת אמונים. במדינות מתוקנות על פחות מהרשעה כזו נבחרי ציבור מסיימים את תפקידם. בנוגע לאישומים האחרים, בית המשפט אומר למעשה שיש קו דק מאוד בין התנהגות נכלולית להתנהגות בעלת משמעות פלילית. בהכרעת בית המשפט נקבע כי הקו הדק הזה לא נחצה. מכאן ועד לצהלה של "יצאת צדיק" המרחק גדול למדי. כל ניסיון ציני להמעיט מכובד העובדות שנתגלו במשפט, כגון העברת המעטפות וההתנהלות של ראש לשכתו, נידון לכישלון. הציבור בישראל כבר מזמן איבד את התמימות. התסריט הספינולוגי כבר מוכר וידוע; מדובר בנשק משומש וחלוד עוד מימי דרעי.
כבר עתה, במהירות ראויה לציון, עולים קולות לחקור את הנעשה בפרקליטות, לטפל במשה לדור ולמנוע חקירת ראש ממשלה מכהן. קריאות שמנסות לחפות על מה שנאמר בהכרעת הדין ולהכין את הקרקע לקראת המשך הדיונים בפרשת הולילנד. אסור ללכת שולל אחרי שיכרון הניצחון המזויף של מקורבי אולמרט. המאבק בשחיתות לא ייפסק, כי הציבור בישראל כבר הפנים את הסכנה הקיומית שבשחיתות.